24 שעות בביו בליץ ערד: טבע, סיורים והפעלות לכל המשפחה

אם גם אתם שאלתם את עצמכם מה זה ביו בליץ, אז התשובה לכך מעניינת. מדובר באירוע שמשותף לחוקרים של החי והצומח אבל גם לקהילה אשר חיה בקרבתם ומוגדרת כטבע עירוני. החוקרים בודקים, עוקבים ומתעדים, והתושבים/מבקרים משתתפים ותוך כדי גם מטיילים, לומדים ונהנים.

אירועי ביו בליץ החלו בעולם בארצות הברית בשנת 1996, ובארץ התקיים האירוע הראשון בירוחם בשנת 2014. בערד התקיים האירוע בפעם השנייה בתחילת אפריל 19, והצטרפתי ל-24 שעות של סיורים, הדרכות, פעילויות וסדנאות. המסגרת הזו מאפשרת מגוון של חוויות ובקהילה המיוחדת של ערד הן מתעצמות כפליים. יוצאים לדרך.

15:00

צ'ק אין – Desert Edge

הבית של גילי סופר ניצב בקצה רחוב שממנו והלאה גולש המדבר בואדי קטן מזרחה. הוא לא היחיד. ערד שוכנת בגובה של 600 מטרים וכל הרחובות שבשוליה נושקים למדבר שחודר אל העיר והופך להיות חלק ממנה – בדיוק כפי שמוגדר טבע עירוני. בבית הגדול והיפה יש שלוש יחידות אירוח זוגיות שמצד אחד יש בהן דגש על פשטות שמתחברת למדבר ומהצד השני אין פשרות על האיכות וזה מתבטא במיטה ברמה של בית מלון, כלים נאים, חדר רחצה גדול מעוצב בטוב טעם ופינת ישיבה קטנה בחוץ אל מול היופי. חוץ מזה הבית שלו פתוח לאורחים, יש מפות, ספרים והמלצות לטיולים, למי שצריך.

https://www.facebook.com/Deserts-Edge-703631416703395/

17:00

ביו בליץ הנה הגענו

אירוע הביו בליץ בערד התקיים השנה ברחוב הכלנית, מהסיבה הפשוטה שהוא שוכן בשולי העיר ונושק למדבר וליובל של נחל דומיה – שילוב מוצלח של הטבע עם העירוני. בשטח פתוח בקצה הרחוב הוקם המתחם המרכזי שכלל אזור עם מחצלות ופינות זולה, עמדות אוכל לשעת ערב ודוכנים עם תצוגות מעניינות. בין היתר היה שם אוסף פרפרים מהמם ותערוכה של מאובנים, פרפרזה אומנותית על מאובנים והתאבנות.

17:30

סיורים מודרכים

קהל המבקרים באירוע מבוסס כעיקרו על קהילת ערד, אך השנה נפתח לראשונה גם למבקרים מבחוץ שנרשמו לאחד מכמה סיורים מעניינים שיצאו לנחל דומיה. היה שם סיור צפרות, זוחלים, צמחי מרפא ועוד ובחרתי להצטרף לסיור חרקים שהוביל איגור ארמיאץ שטיינהרט, דוקטורנט במדעי החיים. יצאנו קבוצה קטנה ומגוונת לחקור את הסביבה ה'חרקית' ומצאנו נפלאות. על כל חרק  שמצאנו, סיפק איגור מידע רב. למשל על מושית השבע סיפר שהיא בנויה כמו טנק כי גופה חלק והופך למעין מבצר שאי אפשר להפיל, על טחבן המדבר שהוא סרטן היבשה הגדול ביותר שחי במחילות, פגשנו גם פנדו אדמוני – פשפש צמחוני ועוד. הילדים קיבלו מבחנות ויכלו לאסוף אליהן חרקים ובתום המחקר הקצר הם שוחררו בחזרה לטבע.

18:30

בית הלחם

סצנת הקולינריה בערד מפתיעה אותי בכל פעם מחדש, ולצד האירוח הביתי שמתפתח בעיר גיליתי את בית הלחם – מאפיה ובית קפה במיקום מרכזי ונוח. את המאפיה הקים קובי כלפון בראשית שנות האלפיים, וב-2013 הוסיף בנו רז בית קפה. כל המאפים למיניהם, כולל לחמניות ולחמים נאפים במקום אז אפשר לקנות ולקחת. בבית הקפה ניתן לסעוד ארוחת בוקר אבל גם ארוחות קלות – חלביות. יש בתפריט פיצות, כריכים, טוסטים, סלטים וכמובן קינוחים ושלל משקאות. התחלתי עם כריך טוניסאי בלחמנית פרנה רכה ושייק פירות וקינחתי בעוגת לוטוס, עוגת הבית המיוחדת שהייתה שווה כל ביס מושחת, ובקפה מעוטר שעזר להחליק את העונג בגרון.

https://www.facebook.com/Betalehem/

19:30

ספארי עקרבים

כשהחושך ירד התקבצו המטיילים לסשן של ספארי לילה שחזר על עצמו מדי שעה וחצי. התחלתי בסיור עקרבים עם איגור המוכר, שוב בואדי נחל דומיה ואם חשבתי שהקרבה לעיר תפחיד אותם, טעיתי ובגדול. ירדנו בחשיכה מצוידים בפנסי אולטרא סגול שסיפק לנו איגור וחיפשנו עקרבים שגופם מחזיר את האור ולכן הם זוהרים בחשיכה. מסתבר שגם פלסטיק מגיב דומה, אבל לשמחתנו לא הייתה בנחל פסולת מרובה. תוך דקות מצאנו את העקרב הראשון וככל שהעמקנו וירדנו מצאנו אותם כך בטבע, בפתחי מחילות או מתחת לאבנים. אחד מהם היה גדול במיוחד – עקצן צהוב העקרב הארסי ביותר בארץ. את החלק השני שבו חזרנו לנקודת ההתחלה, הקדשנו לעכבישים. איגור מתמחה בדוקטורט שלו בזאבנים, עכבישים פעילי לילה, בעלי עיניים שנוצצות ובורקות בחשיכה כמו יהלומים זעירים והצלחנו לפגוש כמה מהם. שמענו ממנו על המאפיינים המיוחדים שלהם וזה היה מרתק.

21:00

ספארי יונקים רכוב

את דר' חיים ברגר פגשתי לפני שנים בסיור בנגב, ולא הופתעתי שהוא זה שהוביל את הספארי הרכוב בשטח. ארבעה ג'יפים לקחו בו חלק והעמיסו עליהם מטיילים, ויצאנו למדבר למצוא בעלי חיים. קיבלנו פנסי ענק להאיר בעזרתם וחיפשנו עיניים. חיים הסביר לקבוצה כיצד מבחינים בין טורף לנטרף (אצל הראשון שתי העיניים בקדמת הראש, אצל האחרון בצדיו) ולמרות אחוזי הצלחה נמוכים יחסית, ראינו כמה זוגות עיניים בעלטה אך הן היו רחוקות מכדי לזהות במי מדובר. חיים, חוקר יונקים וותיק שעוקב אחריהם בעיקר בלילה ומכיר את דפוסי פעולתם, הוביל אותנו סמוך למאורת דורבנים וסיפר עליהם באמצאות שיער שמצאנו בשטח (או יותר נכון קוצים) וגללים. בדרך פגשנו ארבעה חמורים ששוטטו במרחב שתי אתונות כנראה ושני צאצאים קטנים. הסיור היה מרתק למרות הקור המקפיא ששרר בחוץ. אגב עם תום הסיור כשחזרנו למתחם היה ערב שירה נחמד מדורה קטנה ודוכני מזון להשלמת האווירה.

רוצים סיור או ספארי לילה מדברי עם דר' חיים ברגר?  http://negevjeep.co.il

06:00

סיור זריחה

לאלה שלא הסתפקו בספארי לילה, ולמשכימי הקום הייתה הזדמנות לחוות את יונקי המדבר עם הזריחה. הסיור עסק בעקבות ובממצאים של בעלי חיים בשולי העיר, משום שאחת התופעות המוכרות מהשנים האחרונות היא שחיות בר חוששות פחות ומתקרבות יותר אל העיר. למה? תנים למשל זקוקים לאספקת מזון גבוהה ולכן מחפשים אותה בקרבת מי שמהווה מקור למזון שכזה –האדם ודוגמא לכך אפשר למצוא בסביבת מזבלות למשל. למרות שיש יותר תעוזה, אין פגיעה בבני אדם למי שחשש, אך ניתן למצוא את עקבותיהם באמצעות גללים ועוד. שיעור מרתק על הישרדות בשנות האלפיים.

08:00

ארוחת בוקר

האירוח ב- Desert Edge יכול לכלול לינה בלבד, אבל גם ארוחת בוקר קונטיננטלית או ישראלית – מה שתבחרו. התשלום – בהתאם. רק לידיעה את הריבות מכין גילי במו ידיו, אז שווה לטעום אותן.

09:00

תל ערד

גיחה קטנה אל מחוץ לערד, תוביל אתכם לאחד התלים ההיסטוריים החשובים – תל ערד. על ראש התל ניצבים שרידי מצודה גדולה מתקופת ממלכת יהודה ושרידי עיר כנענית קדומה וגדולה יותר שהוקפה בחומת ענק. לא רק חובבי היסטוריה וארכיאולוגיה יתפעלו מהמקום בזכות כמה אלמנטים מיוחדים. מהתקופה הכנענית המוקדמת יותר, אפשר לראות בתל ערד את סימני ראשית תקופת העיור. הייתה זו עיר גדולה ומתוכננת, עם ארמון (מלך ערד נלחם בבני ישראל בדרכם לארץ ישראל והובס) ומפעל מים מרשים שהיה פעיל גם בהמשך בתקופה הישראלית. בתקופת הברזל נוסף כאן מקדש ייחודי – שהיה מעין שלוחה של בית המקדש בירושלים ואולי 'סניף' לטובת תושבי הנגב, ונותרו ממנו שרידים מרגשים ובהם קרנות המזבח. כשמשוטטים בתל נהנים גם מטיול מרתק וגם מנקודת תצפית גבוהה ויפה על האזור.

לידיעת חובבי הקמפינג יש בתל ערד גם חאן אירוח בסגנון כנעני, מבנה סגור עם מחצלות ומזרונים ללינה של משפחות וחבורות. עוד במקום כמה חדרים פשוטים ומתחם לקמפינג ולקרוואנים. המקום מאובזר ומצויד במקלחות, אזור בישול, חשמל ועוד. בחורף יש בו פריחה מרהיבה של אירוס שחום.

https://www.parks.org.il/reserve-park/גן-לאומי-תל-ערד/

 

11:00

סטודיו פתוח

כשנכנסתי לסטודיו של ענת רובינשטיין, לא ידעתי לאן להסתכל קודם. סביב השולחנות עמלו תלמידיה, ציירו, כיירו, הטביעו ולשו ושררה בו חדוות יצירה. על הקירות ועל מדפים נחו עבודותיה המגוונות וחיש קל נכנסתי לאווירה. ענת היא אמנית קרמיקה אך גם מטפלת באומנויות ולכן המקום מגוון באפשרויות. היא מעבירה חוגים וסדנאות וגם עובדת בחלל שהיה פעם צימר. לקהל הרחב היא מציעה שלל סדנאות החל מעבודה בחומר ביד או על אבניים, עבודה בצבע, קולאז' עיסת נייר ועוד. הסדנאות נמשכות 1.5-3 שעות ויש לה גם סדנאות מותאמות לזוגות ולמשפחות אבל גם לצוות עבודה או קבוצה של חברים וחברות.

ברגע האמת הסתערתי על המשימה. התחלתי בעבודת חומר ידנית והכנתי מעין שלט קטן, אחר כך התנסיתי בעבודת אבניים ואני מודה שענת הפגינה אומץ לב כשנתנה לי את כל החופש שבעולם לעשות הכל לבד ורק הנחתה במילים ומעט בעזרה מעשית. וזה היה כיף גדול. את העבודות השארתי לייבוש ולמי שחפץ היא מוסיפה שכבת צבע ואחר כך מעבירה דרך 'סניף' בהוד השרון או ירושלים – לבחירתכם. היה עונג של לקראת שבת.

https://www.facebook.com/anatceramica/

13:00

עיקרון החפיפה

מתנ"ס ערד משמש כלב התרבותי של העיר והמרכז לאומנות עכשווית השוכן בו, מארח תערוכות מתחלפות. בתיאום עם אירועי הביו בליץ התקיימה במקום פתיחה של תערוכת 'עקרון החפיפה' אשר מושתתת על עקרון גיאולוגי של ריבוד שכבות על פי גילן. בתערוכה הציגו כמה אמנים, אחד מהם מערד, זיכרונות ומשקעים, גיאולוגיים ונפשיים. בעבודות הם יצרו  מעין שכבות, או תהליך ארוך ומשתנה עם חלקים שהופכים לשלם, שקיעות והצטברויות שגורמות מצד אחד להתגבשות אבל מהצד השני מתפרקות בתהליכי בלייה. המטמורפוזה הייתה מעניינת וכל אחד מהאמנים לקח את התרגום שלו למשימה למקום אחר מסביבתו הגיאוגרפית או מנבכי נפשו. זוהי התערוכה ה-11 במרכז והיא תוצג עד אמצע 2019.

https://www.acacarad.org/

 

14:00

ארוחת צהרים

אחד המוסדות הקולינריים הוותיקים בערד הוא דווקא אסיאתי – המסעדה הסינית מיסטר שי. רותי אליה הבעלים מספרת שהמקום שקיים כבר מ-1995, כמעט ולא השתנה, למעט ריענון קל של התפריט ותוספות בעיצוב המקום – ויש משהו נעים בנוסטלגיה הזו. המסעדה מעוצבת באווירה אותנטית של המזרח הרחוק ובתפריט מנות קלאסיות שלא נס לחן. תמצאו בו  מרקים מוכרים כמו וון טון, אגרולים שונים, מגוון סוגי סושי ומנות עיקריות של עוף בקר או ברווז וכמובן קינוחים. אני הלכתי הפעם על סושי אבוקדו אינסייד אאוט ועל פאד תאי עוף שהזכיר לי את תאילנד. אגב בשנת 2017 הפכה המסעדה לכשרה ולכן היא סגורה בשישי בערב וביום שבת.

https://www.mistershay.co.il

 

15:00

קצר ולעניין: כשעיר וטבע נפגשים

סיימנו 24 שעות,

להתראות,

חיבוקים ונשיקות!

עוד בקטגוריה