24 שעות בעיר לייז'

לייז' היא העיר השלישית בגודלה בבלגיה, עם 200,000 תושבים, וכמיליון בפרובינציה שלה. היא שוכנת במחוז וולוניה ונחשבת לעיר דוברת צרפתית הגדולה בבלגיה. העיר שהתפתחה מאוד בעשור השני של המילניום הנוכחי, מציעה לא מעט אטרקציות ומשלבת עבר עם הווה מודרני, כדי לצעוד לעבר עתיד חדש ומבטיח.

קבלת הפנים שהכינה לנו לייז', בתפר שבין האביב לקיץ, עשתה לנו וואו גדול בלב. תחנת הרכבת המקומית שנחנכה בשנת 2008 הפכה לסמל אייקוני של העיר, לא מעט בזכות העובדה שהאדריכל הנודע סנטיאגו קלטרווה תכנן אותה (כמו גם את גשר המיתרים בירושלים), ויצר מבנה עצום בגודלו, פונקציונלי אך מרהיב בעצמתו. לכאן מגיעים מרבית התיירים של לייז' שמהווים כשליש מכלל התיירות בוולוניה.
לייז', שהייתה בעבר עיר מנומנמת, עשתה קפיצת מדרגה מרשימה. הוקמו בה מבנים מודרניים, עם טאץ' עיצובי עדכני שיוצר שילוב מעניין בין העבר להווה, והיום העיר שוקקת חיים, שופעת בתרבות בילוי, בתושבים חובבי אוכל שהם גם מאוד חברותיים, אז אל תופתעו ממחוות ידידותיות. תיירים ישראלים כמעט ואין, למעט קהילה עסקית לא גדולה, שכן לייז' היא עיר מעבר לסחורות ברחבי אירופה. הזמן המומלץ לבקר בה הוא החל מהאביב עד לסתיו, אך אנשי העסקים מוצאים עצמם בעיר גם בחורף, פחות נעים אך אפשרי. בואו נצא לדרך.

13:00

 ארוחת צהריים

שעת הצהריים בלייז' היא שעה הומה בבתי הקפה ובמסעדות, וכשהתיישבנו ב-Le bistro d'enface השמש הנעימה ליטפה לנו את הגב, ובכלל התקבלנו במזג אוויר קייצי מושלם. זהו ביסטרו אלגנטי, שהשירות בו היה מאוד נעים ומתחשב – בעיקר סביב העדפות המזון שלנו. התפריט כלל את אחת המנות הקלאסיות של האזור: כדורי בשר ברוטב, אבל היו בו גם גבינות משובחות, דגים, בשרים ופירות ים. הפעם העדפנו מנות צמחוניות, ועל אף שבתפריט לא היה היצע רחב, פשוט שאלו אותנו מה נרצה והתאימו לנו מנה מושלמת: קרוקט גבינות נפלא עם ירקות קלויים ולפתיח מגש גבינות שלצדן כיכב סירופ לייז' המושלם. את הסירופ הזה גיליתי בביקור קודם בבלגיה, התאהבתי בו ורכשתי לי צנצנת קטנה. הפעם לא הסתפקתי בפחות משתיים. הסירופ הטבעי, עשוי מתפוחים ואגסים שמבושלים ללא תוספת סוכר בתהליך ארוך שבסופו מתקבל סירופ כהה, חמוץ מתוק וטעים טעים טעים.
http://www.lebistrotdenface.be/

 

14:00

סיור מודרך בעיר – מרכז העיר

לידיה ואן אלדרן (Lydia Van Elderen) היא מדריכת טיולים מקומית, אישה לא צעירה, אבל בעלת אישיות נעימה להפליא וידע מרשים, והיא הובילה אותנו לסיור מקיף ומרתק ברחבי העיר העתיקה והחדשה. את הסיור אפשר לעשות גם באופן עצמאי בעזרת מפה מלשכת התיירות המקומית, וכך לגלות את נפלאותיה. ההיסטוריה של לייז' עתירה בהתרחשויות שמתחברות למבנים ההיסטוריים. התחלנו בשוק העתיק ליד הפסל שמסמל את לייז' – La fontaine du Perron,. היום זהו אזור גדוש בבתי קפה מסעדות וברים שכיף לשבת בו. צמודה לו כיכר Tivoli, טבורה של העיר והשער לעיר העתיקה שבסופי שבוע לובשת ופושטת תפאורות ומארחת אירועים מכל מיני סוגים.  בכיכר ניצב מבנה שהקים הבישוף למברט בשנת 700 (וזכה לתוספות מאוחרות יותר) המהווה ציון דרך ביסודה של העיר והיום משמש בית משפט.
מכאן המשכנו לכיכר נוספת שבה ניצב בית האופרה המלכותית, מבנה מ-1818 שנוספו לו 4 קומות בעיצוב מודרני והכניסו הרבה עניין. מי שמעוניין יש אפשרות לעלות לקומה האחרונה במבנה ההיסטורי. מגב האופרה פנינו אל מדרחוב רחב, מלא חנויות אופנה (Rue des Dominicains/Rue Vinave d'lle) שהוביל אל כיכר הקתדרלה, כיכר אליפטית גדולה יפהפייה ופורחת, שבקציה נישאה אל על קתדרלת סנט פול.  הקתדרלה נבנתה בין המאות ה-13-16 והייתה אחת הסיבות לכך שלייז' זכתה בעבר לכינוי 'עיר מאה המגדלים' כיוון שבימי הביניים נבנו בה המון כנסיות. היום רבות מהן ריקות כי הבלגים הפנו עורף לדת, וחלקן ניצלו כשהוסבו לאתרי תרבות ומסעדות. קתדרלת סנט פול גדולה  ומרשימה. היא בנויה בסגנון גותי ולכן היא גם גבוהה ויש בה ציורי יד וויטראז'ים חדשים. מאז 1988, מתקיים בכיכר הקתדרלה מדי חודש דצמבר, שוק קריסמס הגדול בבלגיה, אז אם תיקלעו לכאן בחורף – זה המקום עבורכם.
במרחק שני רחובות מהכיכר, חצינו את רחוב 'ראש השור' (Rue tete de boeuf), השער לאזור הבילויים של העיר. זהו מקבץ של כמה רחובות צרים, חלקם בסגנון 'מדרחוב' ובהם עשרות ברים שבערב הופך לזירת הבילויים הטובה בעיר, ולמקום מושלם לשתות בירה בלגית טובה. כל בר שונה בסגנון בעיצוב או במוסיקה וביחד מתקבל קונצרט מגוון של מקומות קטנים ומתוקים.
בשולי אזור הבליינות הגענו לסביבה שחוותה שינוי משמעותי במתיחת פנים מודרנית. בית הקולנוע היה המבנה המעוצב הראשון, אחריו אולם קונצרטים ומסעדה, ובהמשך נוסף גם לרחובות טאץ' של פלז'ר כשבכיכרות הקטנות פוזרו שולחנות וכסאות להנאת התושבים. ואז הגענו לבריכה הציבורית ההיסטורית של העיר, שכבשה אותי באחת. המקום שנבנה בסגנון אר דקו הוסב למרכז אומנותי La cite miroir המשלב היסטוריה עירונית עם הווה עכשווי, תוך שימור ויצירתיות. במקום יש שתי בריכות שחייה ששומרו ושופצו ומהוות תפאורה מרהיבה לתערוכות אמנות מתחלפות, שבהן מוטיב שחוזר על עצמו כמו באופרה, שמערבב בין הישן למודרני. כשביקרנו הוצגה תערוכה שנוגעת לספרים ונגעה לי בנקודה הכי רכה. ספרים הם אהבה גדולה שלי, וכאן לקחו אומנים את הספרים עשו בהם שימוש משני או יצרו פרשנויות משלהם וזה היה מרהיב יצירתי ומרגש.

חיפוש טיסה

 העיר העליונה והעתיקה

שיא הטיול היה טמון בגבעה, אחת מני רבות שמקיפות את העיר, שמראשה יש גם תצפית מקסימה (Le Coteaux), והיא מובילה לשכונה הבנויה על מורדותיה וסגורה בתוך חומה, והיא הקסם בהתגלמותו. השכונה ההיסטורית מוקפת גנים וטבע ובנויה כאמור בתלילות ולכן הגישה אליה רגלית בלבד. בין הבתים יש חצרות קטנות, גנים זעירים מתוקים והמון מדרגות. השיטוט היה חלומי בין קירות האבן וסורגי הברזל, ומדי פעם נפתח שער לחצר פסטורלית. כשהגענו למרגלותיה הפתיע אותנו גרם מדרגות אדיר, הגדול במדינה, שחוצה אותה באמצע ועולה לראש הגבעה ב-374 מדרגות. בעבר היה בראש הגבעה מבצר צבאי והחיילים בנו את המדרגות. מדי שנה בשבת הראשונה של אוקטובר, יש כאן אירוע צבעוני מיוחד. התושבים פותחים את גינותיהם, על כל מדרגה מניחים נר, יש מופעים, זיקוקים בחצות ואלפי אנשים שבאים ליהנות מהחגיגה.
סיימנו בכנסית סנט ברתולמיאו מהעתיקות בעיר שכוללת אגן טבילה שנחשב לאחד משבעה פלאים בבלגיה בשל ייחודו. בכיכר הסמוכה יש בקיץ הפעלות יצירה לילדים, ספרים לקריאה ופעילויות נוספות ללא תשלום.

https://en.liegetourisme.be/?origine=switchLangue

17:30

הכי בלגים – וופל ובירה בברסרי C

בדרך מהכנסיה לברסרי C, עצרנו באחד מבתי המאפה שבהם מייצרים איך לא, וופל בלגי כהלכתו. בניגוד לאזורים אחרים בבלגיה, בלייז' הוופל מגיע ללא התוספות המוכרות (קצפת, גלידה, פירות או רוטב שוקולד), אלא בטעם מינימלי של סוכר, קינמון וכדומה כי הוא עצמו כל כך טעים – להתעלף. בלגיה מחזיקה בתואר מלכת הבירות העולמית, ובמבשלה המקומית – ברסרי C, ששוכנת בשולי השכונה העתיקה אחראים על ליין של בירות איכות ידועות. מסתבר שצמד הבעלים של המבשלה, חלמו עליה כשהיו סטודנטים, ניגשו לתכנית טלוויזיה מקומית (מקבילה ל'הכרישים' אצלנו), וזכו. בזכות הפרס שגרפו הקימו בשנת 2014 את המבשלה ומאז מכינים בה כמה סוגי בירה, המפורסמת שבהן היא Curtius C בירה עשירה וטעימה שאפשר למצוא בברים ומסעדות ברחבי העיר וגם המדינה. המיקום כאמור מיוח10ד, בפאתי השכונה העתיקה, והמבנה גדול ויפה. יש חצר קדמית, בר פנימי, קומה נוספת וגינה עליונה לאירועים. זהו מקום מאוד עכשווי ומוכר, האווירה מיוחדת והבירות, בלגיות ונפלאות.
http://brasseriec.com/en/

מזג האוויר העדכני ביעד

שער המטבע

18:30

מלון

מלון נוביס (Neuvice) ממוקם בין סמטאות צרות ציוריות בשולי העיר העתיקה והן כשלעצמן יעד מקסים לשיטוט. המלון חדש יחסית, קטן אבל מודרני וחמים – ולידיעת הנופשים אין מעלית, אם כי זה לא חריג בנוף האזורי של מבנים מהסוג הזה. אז קיבלנו חדר בקומה הראשונה, גדול ונעים עם חלונות ענק שפנו לחצר הפנימית המתוקה להפליא, והיו מוגנים בווילון חשמלי, לטובת אלה שמעדיפים חשיכה יתרה.
http://www.hotelneuvice.be/fr

20:00

ארוחת ערב, טיול ובילוי

הבלגים ובהם תושבי לייז' אוהבים לאכול בחוץ, ואוהבים חברת אנשים, והעיר המתה מאדם. בתי הקפה והמסעדות שקקו חיים וקולות סועדים מלאו את הרחובות. חזרנו לכיכר הקתדרלה שאהבנו, ובחרנו מסעדה שנראתה משפחתית ונעימה, התיישבנו על המדרכה עם הפנים לחיים ואכלנו ארוחת ערב הכי ישראלית שיש. הזמנו אומלטים וסלט ירקות שהגיעו עם בגט מקומי אוורירי. מזג האוויר היה מושלם, לא היינו צריכים יותר מזה.
אחר כך שוטטנו ברחובות העיר השמחה. כדאי להיכנס לאחד הברים לנסות עוד בירה מקומית, אבל אם כבר הגעתם עד הלום,  נסו גם את המשקה המקומי peket – סוג של קוקטייל ג'ין בטעמים שונים. אהבתם? אפשר לרכוש בבר המתמחה, בקבוקים הביתה. ובכל מקרה אל תשכחו לבדוק מבעוד מועד אם יש מופע או אירוע מיוחד בעיר.

http://www.maisondupeket.be/

09:00

ארוחת בוקר

חדר האוכל נמצא במבנה תת קרקעי קטן וקסום, כמו מערה חצובה בסלע. הוא בנוי משני חללים שמפרידות ביניהן כמה מדרגות. ירדנו. ארוחת הבוקר שמוגשת במלון, כמו יצאה ממעדניית גורמה והייתה פשוט כובשת. התחלנו בקפה וקרואסון נימוח, המשכנו באומלט וגבינות קשות, היו כמובן גם מיני לחמים, מיצים טבעיים, נקניקים, פירות וכמובן ריבות וממרחים ובהם גם סירופ לייז'. המזנון היה מעוצב בחן רב, השירות אדיב ונעים, לא רצינו ללכת…

10:30

שייט במעבורת-אוטובוס

כמו ברבות מערי אירופה, כך גם בלייז', זורם נהר גדול שחוצה אותה לשניים.  נהר המז (Meuse) ארוך ומתפתל בלב העיר, ובחלקים מסוימים מתפצל בעצמו לשתי שלוחות שמתמזגות בהמשך. מהסיבה הזו יש בלייז' אוטובוס שהוא סירה, אשר שטה על הנהר ועוצרת בתחנות נבחרות לאורכה. לא רק שיש כאן חיסרון בזמן וקיצור דרך משמעותי, בעיקר בשעות הפקקים והלחץ, זו גם חוויה נעימה. הסירה שטה בנועם, הנוף מתחלף אבל הוא הרבה יותר נעים לעין. את השיט סיימנו בתחנה ליד גשר להולכי רגל: Passerelle La Belle Liégeoise שממנו תצפית מקסימה לכל עבר.
שימו לב השיט מתקיים בין החודשים אפריל לאוקטובר.

11:00

מוזיאון וארוחת צהרים

בקצה הגשר להולכי הרגל ישנו פארק מקומי קטן אך חמוד. יש בו אגמון קטן שברווזים שטים בו, מדשאות שמוציאות אליהן את הבלגים בסופי שבוע, ומרחבים שילדי גנים ובתי ספר מגיעים אליהם במהלך השבוע. בשולי הפרק נמצא מוזיאון La Boverie Liege שנבנה ב-1905 כמבנה אוניברסיטאי ואירח תצוגות שונות. כעת יש בו תצוגה קבועה ותצוגות מתחלפות מדי כמה חודשים בהן שוזרים מוצגים מאוסף המוזיאון. פרט מעניין הוא שהמוזיאון נתמך על ידי מוזיאון הלובר שבפריז ובזכות שיתוף הפעולה יוצא הדופן ממשיך בפעילותו.

תערוכת הקבע מציגה יצירות של אמנים בלגים, חלקם תושבי העיר לייז' ויש בה סיפור מצמרר. חלל אחד מוקדש לתשע תמונות בלבד, עבודות אומנות שהיו באוסף של היטלר "degenerate" אך הוצאו ממנו משום שעל פי הסטנדרט הנאצי הן היו חסרות ערך אומנותי. בין היתר נמצאות שם יצירות של פיקאסו, גוגן ושאגאל ש'שרדו' את המלחמה בשלום. אחת התערוכות המתחלפות שראינו עסקה ברומא, בדמות הגנב האיטלקי, בהנאות של הרומים ובהן ארוחות ונשפים, בגדים מפוארים, כרכרות תזמורות, וילות רומיות ומבנים מונומנטליים, אבל כאמור מדי כמה חודשים, עולה תערוכה מתחלפת חדשה.
סיימנו בקפיטריה המקומית – 'Madame Boverie' בארוחת צהריים קלילה וטעימה. מסתבר שמדובר במקום פופולארי, אולי בגלל הקרבה לפארק והנוף המקסים מהמרפסת. כך או כך המקום מזמין ונעים, היה יופי!
המוזיאון פתוח ללא תשלום מדי יום ראשון, הראשון בחודש.

http://en.laboverie.com/

13:00