24 שעות סביב הר הגעש פואס

הר הגעש פואס שבצפון מרכז קוסטה ריקה, הוא מהיחידים שאפשר לטפס עד קדקודו המעשן ולהתמוגג מנופי פרא טרופיים, טבע בראשיתי עם חי, צומח ומראות שאין דברים כאלה. באפריל 2017 התפרץ ההר והפארק הלאומי נפגע ונסגר לקהל. בסוף מאי 2018 הוא ישוב וייפתח ואפשר יהיה ליהנות מיופיו האקזוטי.

17:00

הגודל לא קובע

למרגלות הר הגעש פואס, ישנו מקום יישוב כל כך קטן שתוך כמה דקות אפשר לחצות אותו לאורכו ולרוחבו והוא אפילו לא מצוין במפות ככפר קטן ספק מיני עיירה, אבל הוא שם, זעיר ונוכח ובכמה מקומות מכונה פואסיטו. בצומת הראשי, במפגש הכבישים הראשי (120 ו-145 שמגיע מעיר הבירה ושדה התעופה), יש מקבץ חנויות שמשמשות כחנויות מזון ופירות העונה, אבל גם כחנויות מזכרות. ההמלצה הראשונה היא לבקר בהן ואם מצאתם משהו שאתם אוהבים – קנו אותו כאן, בכל מקום אחר מחירו יהיה גבוה והרבה יותר. הצטיידנו בשלט PURA VIDA , במסכת עץ מגולפת ובתותים שכיכבו בכל פינה.

18:00

צ'ק אין וארוחת ערב

אחד המקומות הטובים והיפים ביותר ללינה באזור הוא Poas Lodge, מלון קטנטן של ארבעה חדרים, שנמצא בבעלותם של זוג אחים אמריקאים, שעברו לכאן לפני כמה שנים והגשימו חלום ישן. המלון נמצא במעלה הדרך להר הגעש ולכן יש ממנו נוף עוצר נשימה, שנחשב לנוף ממבט ציפור היפה ביותר במדינה – ובצדק. בשל הגובה הרב, נשקף מחלונות הזכוכית העמק המרכזי של אזור אלחואלה הצפוני לעיר הבירה סן חוזה, על מרחביו העצומים ואין מילים לתאר את ההשתאות שתקפה אותנו. בלילה מואר העמק באורות ניאון, מחזה מרהיב בפני עצמו.
המלון הקטן כולל ארבעה חדרים מדורגים שפונים את הנוף ויש בהם זוגיים ומשפחתיים. אלה לא חדרים מפונפנים או מפוארים, אבל הם יפים, נוחים ומכל אחד מהם אפשר להתפעל מהיופי שחודר מבעד לזגוגיות הגדולות. בכניסה למלון ישנו לובי ספון בריהוט עץ כבד, ולצדו אזור אכילה קטן. בערב יש תאורת אווירה בלבד, המקום קצת חשוך בעיני, אבל ליד מנורות הצד יכולנו לשבת ולקרוא, לעלעל במגזינים ולערוך היכרות עם המשפחה הקנדית שהגיעה זה עתה. כאן גם אכלנו ארוחת ערב קלילה, מעשה ידי האחים. אין תפריט רווי מנות, ובכל יום מתבשל כאן משהו אחר בהתאם למצרכים ולעונה ויש מענה לכל דורש כך שבילינו ערב רגוע ונעים.
אבל שימו לב לגבי אזהרה שנוגעת לכבישים. ההמלצה הגורפת היא לא לצאת לנסיעות ארוכות אחרי רדת החשיכה, כי הכבישים צרים, איטיים להחריד, לא מוארים ולכן מסוכנים. החושך יורד מוקדם ובמקומות קטנים שכאלה אין כל כך מה לעשות בחוץ בערב, אז בקוסטה ריקה הכפרית, הולכים לישון מוקדם וקמים מוקדם.

https://www.facebook.com/poas.lodge

חיפוש טיסה

07:00

ארוחת בוקר

בשעות הבוקר, נראה הלודג' אחרת לגמרי וחלל הלובי והאירוח נשטף באור השמש, כך שאת ארוחת הבוקר אכלנו מול הנוף המרהיב. הארוחה קלילה ולכן מתאימה לשעת בוקר מוקדמת. תוך כדי יצאנו למרפסת שפונה דרומה אל הנוף ובה ראינו לראשונה את מתקני ההאכלה של יונקי הדבש שכל כך נפוצים ברחבי המדינה. המתקן התלוי באוויר, מכיל מי סוכר צבועים אדום, ופתחי יניקה זעירים. יונקי הדבש מגיעים למתקן, מרפרפים בכנפיהם באוויר, שולחים מקור ויונקים נוזל מתוק. המראה מהפנט ולולא נאלצנו לעלות להר – היינו ממשיכים לבהות בציפורים הקסומות על צבעיהן המבריקים.

מזג האוויר העדכני ביעד

שער המטבע

08:00

הפארק הלאומי הר הגעש פואס

אחד הדברים החשובים ביותר הוא להגיע לפתח הפארק לפני שעת הפתיחה בשמונה בבוקר משתי סיבות: להקדים את ההמונים (וכשיש עומס פשוט סוגרים את הפארק) ולהקדים את מזג האוויר ההפכפך שעלול להביא עננים ש'מתיישבים' על הלוע ומסתירים את כל היופי. היתרון של הלודג' הוא במיקום – חמש דקות נסיעה משערי הפארק, מה שמבטיח שתהיו שם בזמן כמונו.
התשלום לפארק מחולק לשני חלקים, פרט שהתייר הממוצע לרוב לא יודע: בחלון הראשון משלמים דמי כניסה ובשני דמי חניה. מהחניון צועדים כ-400 מטר בשביל עטור צמחייה פרועה שבולט בה ה- 'Poor men's umbrella', צמח נפוץ בעל עלים גולייתיים שקוטרם מגיע לשלושה מטרים ושימשו כמחסה לעניי הארץ – ומכאן שמו.

האטרקציה במקום היא מרפסת התצפית שיש לה אפקט 'וואו' מנצח בזכות המראה שנגלה ממנה: לוע ענק שמדרונותיו כמו צוירו בשלל גוונים, עם לגונה קטנה במרכז ועננת גזים שמתמרת ממנה תדיר. מסביב נוף אינסופי של הרים וגבעות ירוקים שממסגרים אותו. שימו לב לשלט שמבקש לא לשהות במרפסת יותר מעשרים דקות – כדי לא ליצור פקקי תנועה.
מהלוע המשכנו דרך יער גשם סבוך ללגונת  Botos היפהפיה הנקראת על שם שבט אינדיאני שחי כאן בעבר. זהו מסלול מעגלי שאורכו כשני קילומטרים אם כי מהלגונה אפשר לקצר ולחזור באותה דרך. אנחנו המשכנו בג'ונגל וטיילנו כשעה, חשים את יער הגשם, נושמים אוויר טרופי, מתלהבים מהצמחייה ופוגשים סנאים ושלל ציפורים – שווה כל רגע.

http://www.costarica-nationalparks.com/poasvolcanonationalpark.html

12:00

גנים ומפלים

גני המפלים לה פאז (La Paz) הם תחנת חובה באזור שצריך להקדיש לה הרבה זמן, כי מדובר בפנינה לא שגרתית. זהו אתר התיירות האקולוגי הפרטי המבוקש ביותר במדינה, שאמנם עבר אמריקניזציה, אבל הטבע עדיין מקומי כמו גם החי והצומח אז אפשר להתנחם בכך שאלה נותרו אותנטיים. מדובר בקומפלקס שכולל מלון, גנים בוטניים מהמיטב של האזור הטרופי, גן מקלט לבעלי חיים ושמורת טבע עם שרשרת מפלים. המתחם משתרע על פני שטח עצום של 70 דונם, ומספק אטרקציה משולבת, לא זולה, אך שווה.

מתחילים בכניסה הסמוכה למלון שמשקיפה אל העמק הקטן. המלון יוקרתי ויקר מאוד וחלק מהפסיליטיז שלו, כמו הבריכה, ממוקמים ממש בלב הגן – מעין תשובה לגן עדן. מהכניסה ירדנו דרך גן טרופי מטופח ועשיר בצמחייה שמעוררת קינאה לעמק קטן שבו התצוגות העיקריות. בגן המקלט יש כמאה מיני בעלי חיים, חלקם בכלובים סגורים (קופים, טורפים, נחשים וכדומה), וחלקם בכלובים פתוחים שאפשר להיכנס ולצפות בהם מקרוב קרוב וזה מרגש ביותר. כאלה הם כלובי הציפורים, הפרפרים, התוכים והצפרדעים. יש גם גן סחלבים שפורחים בעיקר באביב, הדגמה של בית  קוסטה ריקני טיפוסי על הכלים והמלאכות השגורות בו, צמד שוורים רתומים לעגלה צבעונית שהרכב שלהם מאפשר לתיירים לרכוב ולהצטלם, וגן פתוח עם מתקני האכלה ליונקי דבש שיכולתי לבהות בהן שעות.
בלב הגן פועלת מסעדה גדולה ובתוספת תשלום (14 דולר) אפשר ליהנות ממזנון ארוחת צהריים עשיר, עם אוכל מקומי ונגיעות מערביות – ובשפע.

החלק השני בגן הוא שמורת טבע, שבה עשינו טיול רגלי במסלול לאורכו של נהר מקומי, שחולף על פני חמישה מפלים קטנים וגדולים, דרך גשרים, מדרגות, שבילי יער גשם אופייניים וחווייתיים. המסלול די קל, רובו במגמת ירידה, יש תצפיות נוחות לצילומים והוא מסתיים כמו באמריקה בחנות מזכרות. מכאן יש שאטלים שמחזירים לחניית הכניסה לאתר, וכיוון שנותרה עוד שעה עד סגירת הפארק, נכנסנו שוב כי לא יכולנו להיפרד מהיופי. לקראת סוף היום הורידה המדריכה את מתקני ההאכלה התלויים ליונקי הדבש וחילקה  מתקני יד דמוי פרח כך שהציפורים הקסומות האלה נחתו על כפות ידינו, לגמו צוף מלאכותי אבל מלאו אותנו באושר אמתי.
המקום הזה הוא חוויה מדהימה למבוגרים ולילדים ועל אף דמי הכניסה הגבוהים (היום 44 דולרים לאדם), זהו שילוב מנצח של טבע, חי, וצומח שמאפשר בילוי ארוך ושווה כל סנט.

www.waterfallgardens.com

17:00

קצר ולעניין: יש תמורה לאגרה – פורה וידה!

סיימנו עוד 24 שעות,

להתראות,

חיבוקים ונשיקות!