24 שעות של כריסמס בנצרת

מי שרוצה להרגיש חו"ל אבל בארץ, סיור בנצרת העתיקה בין כנסיותיה וסמטאותיה, הוא מתכון בטוח לחוויה שכזו, בלי דרכון בלי דיוטי פרי וממש כאן מתחת לאף, כי נצרת של חודש דצמבר מתקשטת ומצטחצחת, דוכנים צצים, אורות נדלקים ועצי אשוח מעטרים כל פינה.

העיר נצרת היא פנינה חריגה בנוף העירוני, לא מעט בזכות העובדה שהיא מנהלת דו קיום ראוי להערכה בין נוצרים ומוסלמים. אם בעבר היא נתפסה כיעד לתיירות צליינית נוצרית, הרי שבעשור האחרון היא ממגנטת גם ישראלים, יהודים אבל גם ומוסלמים, שחפצים ליהנות מחוויה רב חושית של מראות, צלילים, ריחות, טעמים ומרקמים. 24 שעות בעיר שחוגגת כריסמס בלי הפסקה.

14:00

נצרת טועמים ונהנים

כעיר ערבית, שהיא אגב היחידה שנותרה כזו עם קום המדינה, משמרת נצרת רב תרבותיות ומסורתיות של שנים ארוכות, שבאות לידי ביטוי גם בפאן הקולינרי. כדי לטעום ממבחר גווניה וטעמיה, רצוי לבקר בכמה מוסדות מיתולוגיים שהפכו אותה למה שהיא.

מתחילים בחומוס אבו גאנם, ברחוב פאולוס השישי (ליד המשביר לצרכן). חומוס הוא מצרך בסיסי בנצרת, וזהו אחד הפופולאריים והמבוקשים בעיר ומוסד ידוע ומוכר כבר משנות ה-60. גאנם שרביני מספר שההורים התחילו והיום זה עסק משפחתי רחב יותר. האוכל כאן נעשה מדי יום כך שהוא טרי, המתכון לחומוס הוא רב שנים ומעודן, ויש גם חמוצים מיוחדים כמו זיתים מלפפונים וחצילים. אפשר להשלים את הטעימה עם פלאפל וסלט, אך לפני שנים אחדות הוסיפו שווארמה ובסופי שבוע יש גם מג'דרה. שימו לב כאן סוגרים בשעה 16:30. 0546708378

גם השכנים נאים בעיני, וקונדיטורית 'סמי ובניו' (ואין קשר לבורקס המיתולוגי), היא עוד מוסד וותיק משנות ה-60. רפא חסן, בנו של סמי, מספר שאביו כבר כילד, נמשך לקונדיטוריה ובהמשך למד את התורה מקפולסקי האב, ועל הדרך גם גרמנית ויידיש. מאז ממשיכים את המסורת גם צאצאי המשפחה שמחזיקים בקרוב ל-30 קונדיטוריות לא רק בנצרת. רפא מספר שיש כמה מאפים כמו ה'ירח' שהוא ממשיך לעשות לטובת מבוגרי העיר, שמחפשים את הטעם של פעם, אבל כעיר מעורבת הוא מייצר בחנוכה סופגניות, בכריסמס עוגיות מותאמות וברמדאן את הקטאיף הטיפוסי. אפשר לשבת לשתות קפה ולראות במסך גדול את המפעל שבקומה מתחת. אם אתם בקטע נוסטלגי, נסו את הסברינה, לא תתאכזבו. 052-7565122

בדלת הצמודה פגשתי את ענן ב'ממתקי הווידי', דור שלישי שמשמר מסורת אך גם מוסיף ומחדש. סבו שהקים את המקום ביסס אותו על מיני בקלאווה, וענן הכניס את החלאבייה – בקלאווה ממקור טורקי המכונה שם 'דולמה' היינו עלי גפן. למה ההקבלה? החלאבייה כמו עלי הגפן, עשויה מעלה אחד של בצק פילו, וירוקה ממילוי הפיסטוקים העשיר. הטעם משום כך לא מתוק מדי אבל נימוח להפליא. ענן גם עושה כנאפה אישית על תנור מיוחד שהביא מטורקיה ומסתובב כדי לצבוע את התחתית באופן אחיד. 04-6554885

מעבר לכביש תמצאו את קפה פאהום, אחד מהמוסדות הוותיקים בעיר. הוא החל בשוק אך ירד לרחוב הראשי והיום יש לו שלושה סניפים. באחד נעשית פעולת קליית הפולים, סמוך לו יש סניף נוסף עם בית קפה, והשלישי מול מתחם 'ביג' והוא גדול ועשיר במיני שוקולד וממתקים לחג. בפאהום תמצאו כעשרה סוגי קפה ממקומות שונים בעולם כשהטחינה מקומית וכמובן שניתן לייצר תערובות. היופי הוא שסוגי הקפה מתאימים לבוץ, למכונות אספרסו, למקינטה ויש להם אפילו קפסולות בייצור עצמי. 04-6554506

 

16:00

צ'ק אין

ביולי 2016, נחנך ונפתח בלב העיר, אל מול כנסיית הבשורה, מלון לגאסי, שמביא בשורה חדשה לעיר. המבנה הוא רב שימושי וכולל חניון גדול, שטח מסחרי קטן וקומת משרדים ומלון. הכניסה ללובי מדמה סמטת שוק וכשנכנסים נפתח חלל רחב וצבעוני. מאה חדרי המלון פרושים על פני חמש קומות ומחציתם פונים אל נוף העיר הבנויה על צלע הר שלמרגלותיה כאמור כנסיית הבשורה. העיצוב מהודר ומודרני עם נגיעות מסורתיות ובימים אלה הוא משדר את שמחת הכריסמס בשלל קישוטים, אורות וממתקים.  בין יתר שירותי המלון תמצאו את 'פירוז' קפה ובר שפירושו השם הוא צבע ירוק-טורקיז ומסעדת שף 'עוד'. בקומה השנייה יש חדר תפילה לכל הדתות, אולמות לכנסים וחדר כושר מפתיע שפתוח 24/7 (כניסה עם כרטיס החדר). החדרים עצמם גדולים ורחבים (25-32 מ"ר) לחלקם מרפסת קטנה ויש מהם עם דלת מקשרת – למשפחות.

http://www.nazarethlegacy.com/

18:00

כריסמס מרקט ב'ביג פאשן'

בכניסה לעיר מקבל את הבאים מרכז 'ביג', מרכז מסחרי וקניון פתוח. נכון לא מדובר באתר תיירות, אולם מדי שנה בדצמבר יש בו חנות פופ אפ לכריסמס, מעוצבת ושובת לב שכדאי לראות. מסתבר שלא מעט יהודים וגם מוסלמים, נהנים משירותיה ורוכשים קישוטים שיש בהם מהקוסמופוליטיות שמתאימה לכל דת. כדי להעצים את חווית החג, מתקשט המתחם כולל חנויות הראווה ובשבועות שעד החג יהיו בו גם אירועים שונים וגם סנטה קלאוס יגיע לביקור. המקום פתוח בשבתות ולכן כל כך פופולארי ושלא כמו בנצרת, החניה גדולה וחופשית.

http://www.bigcenters.co.il/index.aspx?id=4038

20:30

ארוחת ערב ודרינק

מסעדת תישרין הוותיקה, שוכנת סמוך לכיכר המעיין ואורחיה נהנים מתפריט פיוז'ן אותנטי שעושה מניפולציות על מנות ערביות והרבה תבשילים בזכות טאבון גדול ומרשים. ב-2014 נפתחה 'תשרין 2', במרכז מסחרי חדש שבשעות הערב והלילה יש ממנה נוף מכשף של העיר המנצנצת בשלל אורות, כולל עץ אשוח שבולט בנוף. המסעדה החדשה מכונה ביסטרו ערבי, וגם היא מציעה מטבח פיוז'ן ערבי מערבי – המבוסס על מנות אותנטיות משודרגות, אך המנות שונות. יש לה לוק מודרני, היא גדולה יותר ובאווירה פחות מחייבת.

התפריט מפתיע ומציע מנעד מנות רחב להפליא. התחלנו בסלט 'שנקליש', סלט שמגיע עם גבינה סורית שמכינים במקום בשיטה מיוחדת, במהלכה אופים אותה עם תבלינים כך שמדובר בתהליך ארוך. מנת הארטישוק הייתה מצוינת ונדיבה בלימון כנדרש, דג הסלמון לווה ברוטב דגים ושמנת והיה מעודן וכדי לבחור קינוח מגיעה לשולחן צלחת עם כל האפשרויות כדי שהלקוח יראה ויבחר במו עיניו.

תופעה מעניינת בנצרת היא שבלילה בתי הקפה והמסעדות משנים פניהם והופכים לברים תוססים. ניתן לראות את זה בקרבת המעיין, שם נוצרה שדרת בילוי שאליה מוציאים מכל המקומות שולחנות וכסאות, ואנשים נהנים לשבת בחוץ לשתות ולנשנש.

http://www.tishreen2.rest.co.il/

08:30

ארוחת בוקר

חדר האוכל במלון נקרא 'סוק' דהיינו שוק, ותפריט הבוקר משלב מנות אותנטיות שמתכתבות עם העיר וטעמיה. במטבח הפתוח יש טאבון גדול שמוציא פיתות עם זעתר, ויש גם פול מבושל, עמדת תבלינים, ירקות ומאפים, שלל מנות חמות כולל שקשוקה, גבינות וכיוון שהמקום אינו כשר יש גם נקניקים. ההיצע בהחלט משביע רצון ומשביע חך.

10:00

סיור בעקבות הנצרות

את ההיכרות עם עברה של העיר עושים דרך הרגליים, בשיטוט מלא חן שמתחיל בכיכר המעיין ומסתיים בכיכר הבשורה, וחולף בין כנסיות, מבנים היסטוריים, חנויות ובתי קפה עדכניים ודוכני שוק ססגוניים. אפשר לצאת לסיור עצמאית, אבל כדאי להיעזר במורה דרך מקומי שמכיר לא רק את הפינות החבויות אלא גם את האנשים. כזה הוא עווני נדאף עורך דין במקצועו, שבחר לתבל את חיי המקצוע והפך גם למורה דרך וליווה את הסיור. עמותת התיירות המקומית הקימה בעיר מעין מכללה שמכשירה מורי דרך ובוגריה עושים חייל.

כיכר המעיין, היא לב אירועי הכריסמס, כי בה, על פי הנצרות, הכל התחיל. עץ אשוח גדול מעטר אותה מדי שנה והאזור מקושט כמיטב המסורת. בכיכר ניצבת הכנסייה האורתודוכסית שלפי גישתה מריה קיבלה את הבשורה ממש כאן, כשבאה למעיין. בכנסיה המון איקונות קדושות צבעוניות ועל אף שנבנתה בעת החדשה, יש בה שרידים צלבניים וסמוך למעיין גם ביזנטיים (לפני כ-1500 שנה). הנוצרים בנו את הכנסייה הראשונה על המעיין, אך הובילו את מימיו בתעלות למבנה חיצוני – לטובת התושבים. היום כבר אין בו מים, אבל יחד עם עץ הפיקוס הסוכך מעליו הפכו השניים לסמל העיר.

צעדנו אל העיר העתיקה וחלפנו על פני המוסקוביה ובית הבישוף האורתודוכסי. מי שלא מכיר לא יודע שמתחת  למבנה נמצאה מערכת מחילות מסתור מתקופת בית שני והסברה המקומית היא שהמערכת  הובילה לכמה כנסיות ושהנוצרים החדשים נעזרו בה כשברחו מהרומים.

לידו ניצב גסט האוס 'אל מוטראן', מבנה עתיק יפהפה, אחד מני רבים בסביבה. המקום הוא דוגמא לניסיונות ההחייאה של העיר העתיקה והשוק. האזור שופץ לקראת שנת 2000, ועדיין רוב החנויות בשוק סגורות. פעולות ההנשמה החלו עם הקמת  הגסט האוס המפורסם 'פאוזי עזר', ומאז צצים אט אט עסקים קטנים נוספים. נכנסנו לחנות ספרים עם בית קפה שמארחת אירועי תרבות, ראינו גלריה לעיצוב ועתיקות בשם טנטנה שפירושה תחרה. בבית קפה 'הליוואן' מוצגות עבודות אומנות והוא מקדם תרבות אבל גם שיח ושיתופי פעולה לטובת האזור ועשייה חברתית. 'ראדה' היא חנות גדולה ויפה שמוכרת פריטי אומנות מארגונים שונים בארץ אבל גם מהעולם וגם בה יש בית קפה, ובכל סמטה יש שלט לגסט האוס חדש, טרנד מקומי שתפס חזק.

למרות שנצרת מוכרת בזכות אתרי הנצרות, תמצאו בשוק את המסגד הלבן, שלפשר שמו כמה גרסאות. הוא גדול, לבן ובולט ואפשר לבקר בו (בכניסה בלבד ונשים בכיסוי ראש). עווני סיפר על השוויון לנשים ועל הארכיון הייחודי שיש בו ועל מהות ההקדש של המקום. גם סראיה יש בעיר העתיקה, מימי דאהר אל עומר, מבנה גדול וכל כך יפה ששימש בעבר את העירייה אך ננטש והוזנח וחבל.

ואז הגענו לכנסיית בית הכנסת, מקום ייחודי מבחינה דתית. במקור היה זה בית הכנסה שבו ישוע נהג להתפלל ואף סיפר על היותו הנביא. זה נגמר אז רע שכן לפי הברית החדשה יהודי בית הכנסת תפסו אותו ואיימו לזרוק אותו מהר הקפיצה אך הוא 'עבר ביניהם'. עם התפשטות הנצרות הפך לכנסיה שפתוחה לביקורים. מבנה האבן קטן אך מרשים.

בתחנה הבאה – בית הספר לדת 'מרכז מרים', מתקיימים סיורים מודרכים באווירה מסיונרית ולכן לא חובה. מאידך אל תוותרו על תצפית הגגות המרהיבה שצופה אל העיר. בנוסף יש בכניסה שרידי בית מרשימים מתקופת בית שני שלצדם קיר מתקופת בית ראשון וקיר ממלוכי מאוחר, מלפני כ-800 שנה (ללא תשלום. פתוח 9:30-12:00, 14:30-17:00 סגור ביום א').

הפתעה נעימה ציפתה לנו ב'נסיג'ונה' – חוט ומחט, ארגון נשים שקם בכדי לשמר מלאכות יד מסורתיות ולהחיות את מורשת נשות  נצרת. במקום נערכים קורסים, חוגים ושיעורים פרטיים, במחיר סמלי או ללא תשלום, ולומדים כאן מיני סריגה, רקמה, תחרת מחט ועוד. קבוצת נשים קיבלה אותנו במאור פנים ובהן אנג'לה אם הבית ונאדרה המנהלת. מי שעוצר במקום יקבל הסבר ויש תצוגה של מוצרים למכירה, שמסייעת לנשים האומניות (בפייסבוק: nasijona).

הגראנד פינאלה הוא בכנסיית הבשורה, אחת החשובות בעדה הקתולית בעולם, ומבנה גדול מעורר התפעלות. בבנייה נשזרו אלמנטים סמליים ואומנות מסוגים שונים. על פי הקתולים מריה קיבלה את הבשורה בביתה, שעל פי המסורת נמצא בתוך הכנסייה. ואכן בלב מבנה הבטון האדיר שבנתה סולל בונה, יש שרידי תקופות שונות: קירות הכנסייה מהתקופה הצלבנית, פסיפסים מהתקופה הביזנטית וכמובן הבית מימי בית שני. בקומה השנייה יש על קיר הקפלה עבודת אמנות גדולת ממדים מלאה סמלי דת.

הסיור נמשך כארבע שעות, והזמן עף בלי שהרגשתי, אך מורי הדרך גמישים והם יגשימו את מאווייכם באהבה ועם המון ידע. www.nazarethinfo.org

סיימתם מוקדם? נצלו את הזמן לארוחת צהרים במסעדה האיטלקית היחידה בעיר – מסעדת רונן. מקום יפה, פרודוקטים מאיטליה, אוכל שמשתנה כל הזמן ובעיקר שילובים מדליקים  http://ronen.rest.co.il/

 

14:00

 

קצר וקולע: הכי כריסמס שיש

סיימנו 24 שעות,

להתראות,

חיבוקים ונשיקות!