24 שעות של סדנאות אומנות בגליל המערבי

אם גם אתם מאמינים כמוני שבכל אדם מסתתר אמן, הכתבה הזו עבורכם, ואם אתם סקפטים, זה בדיוק הזמן לפתוח את הראש. אמנות היא לא מילה גסה או גבוהה מדי, היא מתקיימת בכל תחום בחיים, וכל אדם לוקח אותה למחוזות אישיים משלו. אחד יודע לצייר, שני לחבר חלקי ברזל, ושלישי הופך קרשים ליצירות שימושיות. לא כולם מודעים ליכולת או מרגישים מוכשרים, וכדי לגלות זאת צריך להצית ניצוץ קטן של אמונה בלב, או להשתתף בסדנת אומנות בתחום כלשהו, כדי לגלות את הפוטנציאל. בואו לחפש את האמן הפנימי שבכם!

הקדמה
פסטיבל האביב השנתי של עמותת זמן גליל מערבי, מגיח לסוף שבוע אחד בחודש מאי, ומנקז לתוכו עושר של פעילויות ואירועים. 'קצר כאן כל כך האביב' כתב דוד גרוסמן ושר יהודה פוליקר, וגם הפסטיבל חולף כהרף עין, אבל התיירנים בעמותה פועלים כל השנה, והפסטיבל הוא הזדמנות פז להכיר אותם ואת פעילותם. הפעם בחרתי לכם מפגשים מרגשים עם אומנים וסדנאות מיוחדות שיפיקו מכם את כל היצירתיות שבעולם, כדי שתוכלו ליהנות עד הפסטיבל הבא. לפרטים נוספים: www.westgalil.org.il

12:00

מעשה טלאים

כשנכנסים לסטודיו של חסי נוה בבוסתן הגליל, הלב מתרחב. המדפים עמוסים בבדים וביצירות בד, יש מכונות תפירה, קופסאות של שאריות בד, אריזות של חוטים וחוטי רקמה ססגוניים וים של צבע בכל פינה. היא חושבת שזה בלגן אני יודעת שזו משמעות המילה אושר. חסי מציעה סדנאות מתמשכות וחד פעמיות, למבוגרים ולמשפחות, סדנאות אומן לקבוצות וגם סדנאות פרטיות והכל נעשה בחמימות יתרה של אישיות כה נעימה. הרעיון מבחינתה הוא שבסוף כל אחד יחזיק חוט ומחט אז למשפחות היא מציעה סדנה להכנת ינשופי בד הורסים, או סדנה להדפסת פרחים על בד שממנו מכינים שקית ריחנית. בזכות האביב שמסביב הלכנו על הפרחים. חסי ליקטה מרחבי הגינה פרחים שונים: ביגוניה, פלרגוניום, קמליה וכובע נזיר ועלים של שיבולת שועל, כובע נזיר, לבנדר ועוד. על בדים שעברו קיבוע כימי הנחנו את הפרחים לפי הנחייתה, עליהם שמנו נייר סופג והתחלנו להכות בפטישים במרץ. זו סדנא קצת רועשת אבל מלאה בשמחה. מכת הפטיש סוחטת את הפיגמנטים של הפרחים שזולגים אל הבד ויוצרים העתק של הפרח בתמונה. אחרי שריטשנו וריסקנו אותם, הרמנו את הנייר, קלפנו את השאריות ותפרנו את השוליים. חסי מכינה מראש אריזות של צמחי תבלין ריחניים או פתיתי שאפשר להכניס לשקיק ויש גם חבל לקשירה והופ זה מוכן. תהליך היצירה היה מהנה ביותר, כל שלב זכה להסבר והתוצרת שימושית!

www.facebook.com/hasistudio

 

13:30

אלטו – מחלבה ובית קפה

כשקיבוץ שמרת השכן, הופרט, ננטש המטבח הקיבוצי, הרפת חוסלה ואריאל מזן שהיה הגבן נאלץ להמציא את עצמו מחדש. יחד עם יונת זוגתו, הם חלמו להסעיד אנשים ועם הידע שלו הקימו ב-2006 מחלבת בוטיק קטנה שמבוססת על חלב עיזים. שקד הבת היזמית זיהתה את הפוטנציאל ולחצה לפתוח בית קפה. ההורים זרמו, וכשש שנים אחרי הפכו את המטבח של הקיבוץ לבית קפה וחנות גבינות מצליחים. המקום הזה כל כך מבוקש שצריך להזמין מקום לפעמים גם באמצע השבוע, אבל הסוד הוא בהקפדה על איכויות גבוהות ובאירוח חמים ונעים. בית הקפה החלבי מציע תפריט מגוון עם סלטים, קישים, פלטות גבינות ועוד, אבל למרות אמצע היום, הלכתי על ארוחת בוקר שמוגשת עם גבינות הבית, ממרחים וקונפיטורה שמכינים במקום ומעניקים חוויית אירוח כפרית. המחלבה מייצרת שורה ארוכה של גבינות מסוגים שונים שניתנות לרכישה ואל תשכחו להציץ בחלון שפונה לחדר הייצור – לראות איך הדברים עובדים. כשנעים בחוץ בית הקפה נשפך אל המדשאות שמסביב וזה כיף גדול!

altodairy.co.il

15:00

אומנות הפסיפס

אני חסידת פסיפס ידועה, ומאוהבת בפאזל שמורכב מאבנים, קרמיקה, זכוכית וכל חומר אחר, כך שהביקור אצל דלית בן שלום בקיבוץ יחיעם, היה מבחינתי מכור מראש. אבל דלית הפתיעה גם אותי בסטודיו גדול מאוד, מלא חומרים שונים. בחזית היו פזורים עשרות כלי קרמיקה שבורים, ובצד השני ניצבו פסלי בטון מרשימים של תלמידיה. דלית היא אוטודידקטית, ולמרות שהחלה ללמוד פסיפס, נטשה והמשיכה בכוחות עצמה ואספה ידע וניסיון. יש לה בעיקר חוגים קבועים, אבל היא גם עושה סדנאות חד פעמיות לאורחים ולמזדמנים, וזו הזדמנות פז להתנסות וליצור. בסדנאות היא מציעה פריט קטן לעבודה, ובחרתי בעציץ פח שקרץ לי. בקולה הנעים והרגוע היא ייעצה לגבי השימוש בחומרים, הסבירה איך חותכים את הזכוכיות הצבעוניות, הכינה קערית דבק ושתינו עמלנו יחדיו תוך שיחה על אומנות ועולמות אחרים. דלית מתמחה בעבודות קיר גדולות ובפרוייקטים קהילתיים שבהם היא מחברת אנשים באמצעות פסיפס. "פסיפס הוא תחום מתגמל כי ישר רואים את הצבעוניות, וגם למי שלא התנסה, ההצלחה מובטחת והתוצאה מרהיבה". משפחות מוזמנות להגיע וליצור ביחד אומנות וחוויה (מגיל 3).

www.mosaica.co.il

17:00

סדנאות של פעם

בזכות הנושא שבחרתי לכתבה, הכרתי את עופר ואיריס אבל ממצפה הילה, והרגשתי שזכיתי. עופר הוא דמות נדירה בעידן הטכנולוגי, ובזמן שכולם חולמים קדימה על הסטארט אפ הבא, הוא מלמד ילדים והורים על ימי ראשית הטכנולוגיה, איך ייצרו בתקופות קדומות ראשי חץ וסכינים מצור, ייצרו חבלים מצמחים, הדליקו אש בעזרת חומרים מהטבע, ליקטו וגילפו כלים. את כל מה שהדורות הצעירים שכחו, הוא מנציח בסדנאות של פעם. בחצר הבית יש לו אוהל גדול שבו מתרכזים ויושבים על מזרונים ומתחילים להתנסות. הוא לימד אותי איך שוברים צור וייצרתי ממש במו ידי ראש חץ דקיק שבתוספת חוט הפך לתליון. אחר כך הוא הדגים הכנה של חוטים מגזע בננה, הראה לי איך גילפו עם גחלים ובסוף בסוף גם התנסיתי בהבערת אש בשתי שיטות. המורכבת שבהן כוללת שיתוף פעולה בין הורה וילד או אפילו בני זוג, וזו חוויה פשוט מקסימה. עופר הוא עולם ומלואו, איריס שלצדו מסייעת, ומתוך הפשטות הם מפיקים אוצרות שנחקקים בזיכרון ובחוויה. היה מופלא!

www.nomads.co.il

18:30

תמר וגפן

בדרך לצימר שבמצפה הילה, נודע לי שהאורחים דירגו אותו כצימר הטוב בארץ, עם ציון באתר בוקינג של לא פחות מ-10. תמי כהן בעלת האתר, אישרה את המידע וסיפרה שזו כבר שנה שלישית שהם זוכים לדירוג המושלם, וכאשר ניצבתי בפתח המתחם גם הבנתי למה.

לתמר וגפן שלוש יחידות אירוח שיוצאות מתוך מבואה משותפת, חיננית, מעוצבת בטוב טעם ומשרה אווירה כפרית אבל מוקפדת. ולמרות המרחב המשותף, לכל אחת יש חצר שפונה לכיוון אחר עם פרטיות מלאה. החדרים פשוט מקסימים, וירון שהיה אחראי על הבניה, הצליח להגשים את חלום התקרה המקושתת של תמי, שהזכירה לי מבנים צלבניים. החדרים מוקפדים ומפנקים – אבל לא כמליצה. הם מעוצבים בחן ובעדינות ובצבעים מרגיעים. יש  מיטה מתכווננת, ספה שבנויה על בסיס אבן, ספרייה, מטבחון מאובזר לעילא, מערכת קולנוע ביתי ועוד אינספור פרטים קטנים כי השניים חשבו על הכל! היחידות דומות אבל החצרות שונות. לשלושתן יש ג'קוזי חיצוני אבל לאחת יש גם סאונה, לאחרת HOT TUB  ולשלישית פינת ישיבה ושטח גדול שפולש אל היער. המחשבה הראשונה שלי הייתה שצריך לעשות כאן 24 שעות בלי לצאת מהחלל, כך שגם זה יבוא. ועד אז באמת כמעט שלא צריך לצאת מהחדר כי יש בו מלא פינוקים כיפיים, חוויה מרנינה לגוף ולנפש.

www.tamar-gefen.co.il

 

21:00

מסעדת אלומה

כבר כמה שנים שאני מתכננת להגיע למסעדת אלומה בתרשיחא ואיך שהוא החיים תמרנו ותזמנו את עצמם אחרת, אבל בסוף זה צלח והציפייה נענתה במלואה. עלא סוויטת, הבעלים, צמח במסעדה ועשה בה את צעדיו הראשונים. עם הזמן הפך לשותף ולבסוף גם רכש אותה והפך אותה לביסטרו גלילי משובח. למרות המיקום המאוד לא מרכזי, עולים אליה לרגל, מכל הסיבות הכי טובות. עלא הוא מארח נעים סבר וחייכן, והאוכל שלו יוצר סימפוניה של טעמים הרמוניים. בין קרפצ'ו קולורבי פיסטוקים וכמהין לאספרגוס ערמונים ופרמזן, ובמעבר החד שבין סלט עגבניות השרי וגבינת טולום לדג הטרי שהונח על ירקות מאודים, לא נשאר מקום לספיקות בנוגע לכישוריו. כשהגיע הקינוח ובלט בעיצוב מרהיב של גלידת הפיסטוק (של 'בוזה' שבה הוא שותף), הכנאפה וקרם ברולה בתוספת תאנים, נאמרה המילה האחרונה וכמעט שהתפקעתי. המנות היו אסתטיות, הטעמים כלאו בתוכם תרכיז מהסביבה, והטריות בהקה מכל ירק. את הארוחה ליווה יין רוזה של אחד מיקבי האזור, כאות לסולידריות, ויותר מזה פשוט לא צריך.

www.alumabistro.co.il

 

 

08:00

קפה ראשון של בוקר

את הקפה הראשון של הבוקר לגמתי תוך סיור בגינה בין טיפות גשם אביביות, והתפעלתי מהבנייה האסתטית, מהתחזוקה הגבוהה ומהטבע שגולש לחצר והופך לחלק בלתי נפרד ממנה. זו חלקת אלוהים קטנה מלאה ביופי ושלווה – קחו את הזמן ותיהנו מהרגע!

 

09:00

ארוחת בוקר

ואז הגיעה תמי עם מגש גדול עמוס כל טוב. הסתכלתי עליו והוא הסתכל עליי בחזרה, וידעתי שאין סיכוי להשתלט על כל העושר הזה, אז דגמתי בחדווה מפה ומשם. ארוחת הבוקר כללה שקשוקה ירוקה, מגוון גבינות ומטבלים, לחם טוב, מאפים, סלט ירקות ומיץ תפוזים סחוטרי. כשלא ממהרים אפשר ליהנות מהארוחה הטעימה לאורך כמה שעות ולנשנש בשמחה.

 

10:30

סטודיו ג'רה

את הסיום לביקור היצירתי, אתם מוזמנים לעשות בישוב היצירתי לא פחות – כליל. בתיה גיל מסטודיו ג'רה קיבלה אותי בשלוות נפש, וראתה שעיני מתרוצצות סביב, אז הציעה שאקח זמן, אשוטט בחצר ובסטודיו וכשארגיש שאני מוכנה – נתחיל. והיא צדקה. יש כל כך הרבה התרחשות במקום הזה, שהעין לא מסוגלת לקלוט את הכל בבת אחת וצריכה להתרגל בהדרגה. אלון זוגה עוסק בקרמיקה ומכאן כדי החרס, הכלים והפסלים, היא התאהבה לפני כמה שנים בזכוכית ועושה בה ניסים ונפלאות מפסלים דרך כלים ותכשיטים. הסדנאות שלה מגוונות והתמקדנו בפיוזינג, עיצוב על גבי שכבת זכוכית במגוון חומרים וצבעים, שעליה מניחים שכבה נוספת ושורפים בתנור. התוצאה היא מוצר שממזג את שתי השכבות וכולא ביניהן את עבודת העיצוב. התהליך הזה היה סוג של מדיטציה תרפואיטית כי נכנסתי לתוך שקט פנימי מול שולחן העבודה והחומרים, ופשוט זרמתי עם מה שהיה שם: זכוכיות צבעוניות, חרוזים, חוטי מתכת, צבעים ועוד מיני חומרים ששילבתי אינטואיטיבית. בתיה נתנה דגשים שנוגעים לאיך הדברים נראים אחרי שריפה כדי שלא יהיו הפתעות. כך למדתי שצריך לשים הרבה צבע, שזכוכיות תופסות נפח ושחתיכות האלומיניום מאבדות מהגוון שלהן, אבל ההתנסות הראשונה שלי בפיוזינג הוכתרה בהצלחה מבחינתי כי נהניתי עד ראש הגג! בתיה משתדלת לשרוף את העבודות בהקדם, ובזמן שהאורחים עוד בסביבה הם יכולים לקפוץ ולקחת את המוצר המוגמר. יש לה סדנאות לחובבים אבל גם לאומנים ובעלי מקצוע.

www.facebook.com/Jara-studio

12:00

 

קצר ולעניין: באושר (רב) ובעושר (של חומרים, דמיון ויצירה)

סיימנו 24 שעות,

להתראות,

חיבוקים ונשיקות!