נחל שרך בצת
מסלול מפעים שופע זרימות, פריחות וטבע פראי
אחד המסלולים היפים שמציע הגליל המערבי, הוא נחל שרך בצת, והוא יפה כל השנה. ימי החורף עושים לו טוב ומפארים אותו בפריחה סוער, ובקיץ השביל מוצל ויש מים בנחל המשמרים את האווירה הקסומה.
אחד המסלולים היפים שמציע הגליל המערבי, הוא נחל שרך בצת, והוא יפה כל השנה. ימי החורף עושים לו טוב ומפארים אותו בפריחה סוער, ובקיץ השביל מוצל ויש מים בנחל המשמרים את האווירה הקסומה.
מסלול הטיול בנחל שרך בצת, די גמיש, ולמרות שיש נקודת התחלה וסיום, יש בו מודולריות ומקום לגמישות – ההסבר בהמשך. נקודת ההתחלה נמצאת על כביש 899 מול גרנות הגליל. פונים שמאלה לכביש צר מסומן כחול המוביל לחניון. בפינה המערבית יש שלט הכוונה ל'חורבת דנעילה' לשביל המסומן באדום. זהו מסלול מעגלי קצר, כ-600 מ' בלבד, ומומלץ להקדיש לו כמה דקות לצעידה מהנה. בחורבת דנעילה שרידי חווה מהתקופה הרומית ביזנטית ובהם קירות אבן מסותתים, בתי בד ואבני מפריכה הטובלים בחורש מקסים. בחווה עסקו בגידול זיתים והפקת שמן זית וכיף לשוטט בשביל המוביל חזרה לחניון.
מסלול נחל שרך מתחיל במגמת ירידה והשביל מתפתל וגולש לצד ובתוך האפיק בנוחות בתוך חורש ים תיכוני מלא חן ומסתורין וירוק כל השנה. בחורף מלבלבים כתמי פריחה ססגוניים של רקפות כלניות עירית גדולה ועוד. כעבור קילומטר וחצי מגיעים למערת שרך ושלט גדול מקדם את פני המטיילים. זוהי מערת נטיפים קטנה שמשמשת כאתר קינון לעטלפים לכן בחודשי החורף אסור להיכנס פנימה (נובמבר עד מרץ). תופעת הנטיפים אינה משמעותית, אך אפשר להבחין בהם בקירות ובתקרה, בנטיפים ובזקיפים שנוצרו עם השנים ובטיפות המים התלויות בקצותיהם, ואם לא יפריעו את מנוחת, יהפכו לעוד חוליה בנטיף, אז עשו טובה, אל תגעו בידיים. במערה מסלול הליכה קצרצר וכמעט מעגלי (היציאה סמוכה לכניסה) ומסלול ארוך, כ-180 מ', במהלכו צריך לטפס מהאולם המרכזי (יש יתדות) ולזחול החוצה. משם שבים בדרך עוקפת חזרה לשביל. בשני המקרים כדאי להביא פנסים בעזרתם תזהו את מחזירי האור המסמנים את הדרך פנימה (לבן) או החוצה (כתום). אם הגעתם לאדום אל תמשיכו, אסור להיכנס.
מהמערה ממשיכים לאורך הנחל, וכעבור כמה דקות מתמזג נחל שרך עם נחל בצת אשר זורם ממזרח למערב. החלק המזרחי בנחל בצת הוא נחל אכזב, אבל החלק המערבי הוא נחל איתן, בזכות עינות כרכרה אליהם מגיעים כעבור כ-2.5 ק"מ. בעבר הפיחו מי המעיין חיים בנחל ובטבע הסובב אותו. בסוף שנות ה-90, בעקבות שאיבות יתר, ירדו הספיקות ובעשור הבא, התייבש הנחל וערכי הטבע נפגעו אנושות. תושבי קיבוץ אילון הסמוך, וארגונים ירוקים יצאו למאבק להצלתו ונלחמו על זכות הטבע למים, והצליחו חלקית. צינור הזרים מים לנחל, אבל הכמות לא הספיקה והוא הלך וגווע. בשנת 2017 התייבשו אל מותם, כמה מעצי הדולב המזרחי הוותיקים שאפיינו את המקום והיו לסמל המסחרי של הנחל עם הנוף הרחב, הגזעים העבותים ונוכחותם המרשימה. שנה אחרי הניחה רשות הטבע והגנים, צינור גדול יותר והזרימה יותר מים וכך ניצל הנחל מאסון וכליה. ועם זאת כמה מהעצים לא שרדו את הבצורת ושלדי הגזעים עדיין עומדים בנחל, אבל היתר התגברו על המחסור והתאוששו.
מהמעיין והלאה משתנה הנוף כי הנחל נהנה מסדרה של מפלונים זעירים ובריכות קטנות שממלאות את האפיק בשמחה. בחורף הזרימה ערה, בקיץ קצת פחות. אל שורת עצי החורש המאפיינים את האזור כמו מיני אלונים, אלה, קטלב, עלי דפנה (ער אציל) ועוד, מצטרפים כעת צמחי מים כמו שרכים, הרדופים ועוד. אבל המרשימים מכולם הם עצי הדולב שמככבים במקטע הזה בנחל והם עבי גזע וגבוהי מראה, משל יצאו מיער אגדות עבות. אגב בנחל בצת נמדד עץ הדולב עם הגזע הכי רחב בארץ – ברכות! המסלול מסתיים בחורשת אקליפטוס אשר למרגלות קיבוץ אילון ובמפגש עם שביל שחור שממנו שבים לקיבוץ סך הכל כחמישה ק"מ. מי שמסיים בקיבוץ, זקוק להקפצת מכוניות מראש, אך ניתן להתחיל ולסיים בקיבוץ, לרדת בשחור ולצעוד לאורך הנחל בשביל הכחול, ככל אשר חפצה הנפש ולשוב בחזרה.
למיטיבי לכת יש אלטרנטיבה נוספת, להמשיך עם השביל הכחול מערבה עד לתחנת הקידוח של מקורות, ממנה מובילה דרך עפר, עבירה לכל רכב עד לכביש. גם לשם דרושה הקפצת מכוניות והמסלול מתארך לכ-6.5 ק"מ. מי שבוחר לא להיכנס עם רכבו לדרך העפר, יכול להחנות בחיבור אל הכביש ולהוסיף קילומטר הליכה, סך הכל כ- 7.5 ק"מ. המקטע האחרון שופע מים אף הוא, אך אפיק הנחל רחב יותר, יש שרידי טחנות קמח ואמת מים, וכיוון שמדובר במקטע פחות פופולארי, שקט בו יותר, רק אתם והפרות הרועות באחו.
אופי המסלול: קווי (נדרשת הקפצת רכבים)
אורך המסלול: 7.5 ק"מ
משך הטיול: כארבע שעות
סימון שבילים: אדום וכחול
דרגת קושי: קלה
למי מתאים: לכל גיל
עונה מומלצת: כל השנה
ציוד מומלץ: נעלי הליכה ומים. בחורף בגדים ונעליים להחלפה בקיץ כובע וקרם הגנה