אם אתם בעניין של בישול עצמי, תמצאו במתחם מטבח מרכזי מאובזר ומצויד לעילא. יש כאן כל מה שצריך לבישול ולהגשה: מקררים, כיורים, מקפיאים, מיקרו משטחי בישול, כירות גז ובחוץ עמדות גריל שולחנות וכסאות. יש גם ציוד מלא החל מסכום דרך כוסות וצלחות ועד סירים ומחבתות. נראה  שלא שכחו כאן שום פרט ולכן חוויית הבישול קלה ונעימה.

בא לכם להתפנק? יש במושב שתי מסעדות מקומיות: דודי'ס ומיכלי'ס. הוא – מסעדת בשר שעושה שימוש בבשר מתוצרת הגולן וכמה מהפרודוקטים. היא בית קפה מסעדה חלבי חדש יחסית, מעוצב בחן שקל להתאהב בו וגדול דיו כדי לארח משפחות מורחבות וחבורות.

הלכנו על דודי'ס עם התפריט הלא יומרני והמנות הטעימות. דודי'ס ידוע בהמבורגר ובעיקר בצ'יפס ההולנדי הייחודי, אבל יש לו כריכים מעניינים שהולכים עם בירות מיוחדות והתוצאה מלבבת את החך. זה מקום שאיך שהוא תמיד עסוק והומה מה שהפך לחלק מהחן המקומי. שני המקומות כשרים ולכן סגורים בשישי ערב ובשבת.

שני המקומות כשרים ולכן סגורים ביום שישי בערב ובשבת.

www.dudis.org/

אחרי קפה של בוקר ביורט, יצאנו לבקר את האחים יותם ואלעד בן צבי. הראשון בעל יקב עין תאנה שבחצר הבית והשני הוא האופה המקומי. יותם הקים בחצר הבית יקב בוטיק קטן שמייצר כ-6000 בקבוקים בשנה מסוגים שונים. כיוון שהיקב נמצא במשק החקלאי הוא לא עורך סיורים או טעימות, אבל אפשר לקנות במקום.

אלעד אופה מדי יום שישי החל מהשעה 4:00 לפנות בוקר מגוון לחמים ומאפים ותושבי המושב עולים אליו לרגל. כשהגענו זכינו לצפות בגראנד פינאלה של יום האפייה שלו – שהתחיל כבר בליל אמש בלישות ובהתפחות. פגשנו עלם צנום, ביישן וחייכן, שחשוב לו לשמר שיטות ידניות מסורתיות של פעם עם מינימום התערבות מודרנית. אלעד לא למד אפייה מעולם, וגם השיגעון הזה הגיע במקרה בצבא. שבאחת הפעילויות הליליות, הוא מספר שהיה קור מקפיא ולאפו הגיע נחשול של ריח פיתות מאחד מאוהלי הבדווים שבסביבה. בו ברגע החליט שיפתח מאפייה. הוא התחיל בניסויים בבניית תנורי טאבון שהפכו אותו עם השנים למומחה, והוא בנה את התנור שבו הוא אופה, והמשיך במתכונים שלדבריו לא הצליחו בהתחלה אבל עם ההתמדה והזמן הוא שכלל ושיפר, עבד אצל אופים בארץ ובחו"ל השתלם וניסה עוד ועוד, עד שגילה מה נכון עבורו.

אלעד אופה מדי יום שישי החל מהשעה 4:00 לפנות בוקר מגוון לחמים ומאפים ותושבי המושב עולים אליו לרגל. כשהגענו זכינו לצפות בגראנד פינאלה של יום האפייה שלו – שהתחיל כבר בליל אמש עם לישות והתפחות.

מה פגשנו? צעיר צנום, ביישן אבל חייכן, שחשוב לו לשמר שיטות ידניות מסורתיות של פעם עם מינימום התערבות מודרנית. אלעד לא למד אפייה מעולם, וגם השיגעון הזה הגיע במקרה בצבא. באחת הפעילויות הליליות, הוא מספר שהיה קור מקפיא ולאפו הגיע נחשול של ריח פיתות מאחד מאוהלי הבדווים שבסביבה. בו ברגע החליט שיפתח מאפייה. הוא התחיל בניסויים בבניית תנורי טאבון שהפכו אותו עם השנים למומחה, והוא בנה את התנור שבו הוא אופה, והמשיך במתכונים שלדבריו לא הצליחו בהתחלה אבל בהתמדה  הוא שכלל ושיפר, עבד אצל אופים בארץ ובחו"ל השתלם וניסה עוד ועוד, עד שגילה מה נכון עבורו. מה בתפריט? לחם אורגני, לחמי שאור מקמח מלא, כוסמין ותוספות. עם הדרישה הוסיף גם חלות, בגטים, בייגלה ולחמניות ויש גם מעין פוקצ'ות, סמבוסק ענקיים וקרואסונים.

מתי לבוא? כעיקרון אפשר להגיע החל משבע בבוקר, כאשר האפייה מסתיימת לקראת 9:30 והמקום נסגר לאחר שכל הלחמים נעלמו מהמדפים (וזה קורה מהרררר). רוצים כמות גדולה? כדאי להזמין מראש: 0509098024

הקלישאה אומרת שאם יש לכם לימון תעשו ממנו לימונדה, וזה מה שרותי ספונדר עשתה. כשנכנסים למרכז המבקרים שהקימה -לימונטו, שעושה הומאז' ללימון באשר הוא, מבינים כמה היא אוהבת לימונים, והם בכל מקום: על המפות והקירות, בצלחות ובציורים וכמובן בתפריט שרווי מהם. רותי, אשת חינוך לשעבר ומנהלת בית ספר, יצאה לפנסיה וכחקלאים מגדלי לימונים, היא הפכה אותם לפרויקט.

במרכז היא מגישה ארוחות בוקר לאורחי הצימרים, כך שהוא פתוח גם בסופי שבוע. התפריט עשיר במתכונים עם לימון: משקה לימונדה, לימון כבוש, ריבת מנגו ולימון, ממרחים 'מלומנים' ואפילו לימונצ'לו טעים טעים.

חוץ מזה יש סרט קצר והיא מספרת על סגולות הלימון כולל מגש טעימות ואפשר לרכוש מהמוצרים שאת כולם היא מכינה במקום (למעט הגבינות). אנחנו נהנינו מארוחת בוקר מיוחדת ועשירה שהייתה מלווה בשיחה מעניינת עם רותי.

כל הפעילויות בתאום מראש: https://www.facebook.com/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95-1440708682888925/

כשאליעזר ומרים טויסטר התיישבו בגבעת יואב, הם הביאו אתם גידול חקלאי לא מוכר אל נופי רמת הגולן – את עצי הזית. אחרי שצפינו בסרט במרכז מבקרים שהקימו (במבנה שהיה לול הודים בעבר), התבהרה התמונה. משפחתו של אליעזר עסקה בגידול הזית בארץ ישראל עוד בצפת שלפני כמאתיים שנה. אבות אבותיו עבדו את האדמה, נטעו כרמים מסקו זיתים והכינו שמן זית, כך שהוא רק ממשיך את השושלת והמורשת. במקום היפה שלהם אפשר לטעום שמן, לשמוע סיפורים, לראות מסמכים ישנים, ליהנות מסדנאות ואפילו לשתות קפה ולהתרווח על מוסיקה טובה. בעונת המסיק בית הבד פעיל ואפשר לבקר ולהתרשם לקבל הסברים ועוד.

כאן אפשר גם לרכוש שמן זית ותוצרת נוספת מהגולן, ובכלל מדובר בזוג נעים לשיחה, שמקבל אורחים בשמחה ובאהבה.

www.toister-oil.com/merkaz_mevakrim