חג המולד הוא סיבה למסיבה וגם לביקור בנצרת, העיר שכולם אוהבים לאהוב, אז בואו לבקר כי אלה ימים חגיגיים, והיא כבר מעוטרת ומגונדרת, מוארת וזוהרת, עצי האשוח גדושים בקישוטים, הכנסיות מצוחצחות והרחובות שמחים. מתחילים.
מרכזי קניות, כידוע, הם לא אתרי תיירות, אבל הסיבה לבקר בקניון בנצרת נעוצה בחגיגת הכריסמס שהוא מארח מדי שנה. הקניון שמתקשט לפי כל כללי הטקס מציע מעין כריסמס מרקט עם דוכנים שונים אבל גם פעילויות ומופעים. מדי נובמבר מבליחה בו חנות פופ אפ עם כל הקישוטים והסממנים שמוסיפה צבע ושמחה.
https://www.facebook.com/BigFashionNatzrat/
עוד סיבה לבקר בקניון היא המסעדה של לונה זרייק שבקומה השנייה, אישה מרשימה בעלת כישרון להמיס לבבות. אצל לונה, האנרגטית ושובת הלב, הקולינריה המסורתית מושרשת עמוק והיא מתארת את המטבח שלה כקלאסי מודרני. בזה אחר זה עלו על השולחן מנות שהגירו מאתנו מיצי עיכול והפליאו בטעמן. לפתיח טעמנו מיני טאפאס: מאפה פלאפל במשולש בצק סיגר על טחינה, תבשיל עולש, מחמרה, מסבאחה, באבא גנוש, עלי גפן, קישואים ביוגורט מבושל ועוד. הסבב השני כלל סלטים רעננים מעין לחמעג'ון, קובה ושושברק. לונה מעסיקה נשים מקומיות שמכינות לפי המתכון שלה, את המטעמים האותנטיים כמו קובה, עלי גפן, סמבוסק ועוד, וכך מספקת פרנסה ושומרת על מטבח מסורתי. אז נכון שמפגש התרבויות בארץ לא חף מהשפעות, ולונה טוענת שהשולחן שהיא מגישה, זהה ביופיו לזה של סבתה, אבל שונה בפרודוקטים ואולי זה מקור העושר של הטעמים והמרקמים.
המפעל המשפחתי המפורסם לייצור חלבה וטחינה בנצרת הפך לאייקון, כי אין עוד הרבה כמותו, שפותחים שעריהם לביקורים, גם ספונטניים, ומוכנים לספר על המקום ואם המכונות עובדות אז גם להדגים ולתת טעימות – וכל זה בחינם. כבר ארבעה דורות שמשפחת נאסר מייצרת טחינה וחלבה, בתפוקה מרשימה. הטחינה מיוצרת משומשום אתיופי ושקים רבים ממלאים את המקום. המיכון מסורתי ומודרני וגם התוצרת. לצד טחינה מסורתית יש טחינה מקצח, והחלבה מיוצרת בטעם טבעי, שוקולד, קצח, פיסטוק כולל גרסה נטולת סוכר. בילאל שקיבל אותנו הראה לנו את צמח השומשום (בתמונה) ואת המכונות מהן גולש הנוזל הסמיך, הטעים והבריא. טעמנו מליין החלבות והקשבנו לסיפוריו המרתקים. ניתן לרכוש במקום גם שערות חלבה, שמנים מיוחדים ואת שורת המוצרים. המחירים כמו בחוץ, אבל הטריות מובטחת.
את כיכר המעיין המפורסמת, מכירים כולם, אבל סביבה יש לפחות שלושה מוסדות קולינריים שכדאי להכיר ולטעום ממרכולתם. ראשונה מסעדת רוזמרי (ROSMARY) בכיכר השייכת לרסן תומה, בוגר לימודי מסעדנות שעבד גם בצרפת. ומששב ארצה שילב במסעדה טעמים לבנוניים מבית סבתו ופיוז'ן של חומרי גלם איכותיים. התוצאה אוכל נהדר שזוכה לשבחים, אבל אנחנו עצרנו בשעה זו לדרינק קליל. http://www.nrmary.com/
דרינק נוסף מלא טעמים וויטמינים לגמנו בדוכן המיצים של דניאל זיאד הסמוך לכנסיה האורתודוכסית במעיין. זהו דוכן וותיק עם היצע מיצי בריאות נסו את הרימונים לבוסט של אנרגיה. 054-6814761
ואי אפשר בנצרת בלי כנאפה וזו של ג'וז ולוז שמכין זאהר מוכתר, היא חוויה. יש לו גרסה בסגנון סורי ובגוון כתום שמקורו בתפוזים ואחת עתירה בשקדים ואגוזים, ויש גם עם גבינה מעורבת או טבעונית – מה שתבקשו, ובכל מקרה תלקקו את האצבעות. https://www.facebook.com/joz.loz.52
העיר העתיקה של נצרת אפופה בקסם ובסמטאותיה מתנגן ניגון בתי אבן עתיקים בני מאות שנים, רבים מהם הוסבו לאירוח וכזה הוא אל חכים. באסם מספר שלסבו הייתה כאן נגריה ובהמשך הוסיף ורכש והרחיב את הנכס שהיה לחנות רהיטים ידועה. היום יש במקום עשרה חדרים פשוטים המשמרים את המבנה וקירות האבן מספרים על עברם המפואר. בכניסה חלל ישיבה עם קשתות אבן וחדר אוכל עם קשתות גבוהות יפהפיות. גרם מדרגות מוביל לחצר עליונה קטנה ופתוחה לשמיים וסביבה מקבץ חדרים, כל אחד קרוי על שם אחד מבני המשפחה.
מסעדת תישרין היא מוסד קולינרי וותיק בעיר ששמו יצא למרחוק. הסניף הסמוך לכיכר המעיין הוא הוותיק ושוכן במבנה עותמאני עתיק. המטבח משמר תרבות קולינרית מקומית עם פיוז'ן ערבי מודרני, ואת התוצאה כווולם אוהבים. בתפריט חיים ביחד ספיחה עם קורדון בלו, מסאחן ופירות ים, ובעונה עולים על הצלחת עלי חוביזה ועולש המתבשלים כמו פעם. גם בגזרת הסלטים נשמרת המסורת של סלט טאבולה, סלט עגבניות עם שנקליש וחציל קלוי עם טחינה אדומה וקצח. כל ביס קולע לחך והאווירה משלימה את החוויה. לקראת כריסמס ירקחו מנות ספיישל מיוחדות, כדאי לחכות.
בימים כתיקונם האירוח באל חאכים כולל ארוחת בוקר אותנטית בחדר האוכל על תקרותיו הגבוהות, אבל הסיור בעיר העתיקה צופן שפע של טעימות מסורתיות, כדאי לקחת בחשבון, להסתפק בקפה מקומי ולהכין את הקיבה. בביקור הבא שלכם פנו זמן לסדנת בישול שמובילה אביר, אמו של באסם ומלמדת את רזי המטבח הערבי.
המאפיה הקטנה שמסתתרת בין שורת חנויות נטולת אפיל, היא אוצר גדוש בהפתעות קולינריות וכדאי להגיע אליה רעבים, מאוד! מקור שמה נובע מהעובדה שהבעלים, טורפנדה ומוניר חסן ובניהם (התאומים) שריף ועבודי, מגיעים לנצרת מכפר משהאד ומביאים אתם את הטעמים הכי מקומיים שיש. כאן מתמחים במיני מאפים ערבים מסורתיים שעיקרם סוגי בצק שונים לכל אחד מילוי ייחודי וטעם משלו. יש פטאייר ממולא תרד, ופיתות שבהן נדחסות חביתות עם עשבי תיבול. מנקיש הן פיתות מעליהן זורים תוספות מגוונות, סמבוסק ממולא ושורת לחמניות צמה עתירות זעתר, מחמאר ממולא בכל טוב ושורה של עוגיות עם טעם של פעם. הריח ממכר, המראה מגרה את מיצי העיכול וכל התוצרת הנפלאה מיוצרת בחלל קטן בחלק האחורי, עם מכונות שפועלות כבר עשרות שנים וידי הזהב של בני המשפחה. https://www.visit-naz.co.il/gd_place/elmashdavi
אריג' לאוון היא אמנית נצרתית מוכשרת, שציירה מגיל צעיר, למדה אומנות ופתחה גלריה שבה היא מציגה את עבודותיה ובהן שלל טכניקות שהמציאה. הגלריה חדשה יחסית, מבנה האבן היפה כולל חלל תצוגה, חדר סדנאות ומעין בית קפה. על הקירות תלויות עבודותיה שיש בהן דמויות נאיביות של הצעירה הערבייה הנצרתית שרוצה לשמור על המסורת אבל גם לחדש ולעבוד ולאהוב ולפרוץ ולהצליח וכל זאת בכוח הרצון כי לדבריה נשים בנצרת מטביעות חותם. לאוון עושה שימוש בחומרים וצבעים מעניינים, ובטכניקות של טפטופי נרות, ציור בזיתים ועוד וכבר עשתה לה קריירה בינלאומית ועבודותיה נמצאות גם אצל האפיפיור. אפשר לסייר בגלריה להתרשם מהעבודות ואם יש לכם זמן, אפשר להצטרף לסדנא קצרה או ארוכה – בהתאם לזמן העומד לרשותכם.
קפה רוזה או בשמו השני 'קפה בוטיק', שייך להישאם תומה ואחיו רסן שפגשנו אמש, והוא בית קליה שבו קולים וטוחנים קפה מכל העולם אבל משמש גם כבית קפה וקונדיטוריה. הישאם ממונה על המתוקים והויטרינה עמוסה במעשה ידיו היצירתיות להתפאר. כשהוא מספר על כל קינוח, עיניו נוצצות והוא מתאר בהתרגשות את קרם הברולה עם הפיסטוק, את עוגת הגבינה האפויה בניחוח צרפתי, הסופלה ועוד. טעמנו את לילות בירות שזכו לטוויסט והתענגנו על שילוב טעמים ומתיקות בדיוק במינון הנכון.
כיוון שידוע שלקינוחים יש קיבה נפרדת, אז התחנה הבאה הייתה מתוקה לא פחות וחזרה אל הכנאפה, הפעם של אום עלי. עזמי חמד פתח את המקום בשנת 2019 וממבט הראשון הפשטות שבו עלולה להטעות, כי כאשר שומעים את סיפורו האישי, כיצד היה הילד הרע, לאן התדרדר ואיך שיקם את חייו והיום הוא גם מרצה לנוער בסיכון ואסירים בגמילה, הנפש נרגשת ומרגישים שחווים אתו את המסע. הכנאפה היא חלק מהשיקום אבל הוא מדבר על הגאווה, כיצד הוא פוחד שהיא תנצח אותו שוב והוא משתדל לא לאבד את מפתח הצניעות. זכינו לכנאפה מתוקה וחוויה מרגשת.
הרבה כתרים נקשרו לקפה אבו סאלם, שנחשב לבית הקפה הוותיק במדינה ונוסע בשנת 1914, בזמן שבאירופה פרצה מלחמת העולם הראשונה הסבא של וויסאם אבו סאלם פתח במבנה עותמאני מהמם ביופיו דיוואן – סלון אירוח לגברים בעיר שהתכנסו סביב קפה ותה מיוחד שהוא לא תה אלא משקה העשוי מחמישה תבלינים ואגוזים. כיוון שהרבה מים זרמו מאז בסמטאות העיר העתיקה, וויסאם שלקח את ניהול העסק ב-2007, פתח אותו לכולם, הוסיף משחקים חדשים כך שלצד השש בש והקלפים יש גם טאקי ורמיקוב, אבל התפאורה נותרה אותנטית כשהייתה הריהוט, השולחנות ורק מלמעלה נוספה מנורה בעלת שלוש שכבות לשלושה דורות במשפחה אחת שלא מוותרים על המסורת. תבואו ממש טעים כאן.
ואם סיימתם מוקדם, זה הזמן לשוטט עוד קצת בשוק המקומי להציץ בכמה מהמבנים המרשימים ולהרגיש שכריסמס בפתח.
עוד פרטים על אירועי כריסמס בנצרת באתר: https://www.visit-naz.co.il/
ואם תרצו סיור מודרך, דברו עם איציק ליטני מדריך תרבותי קולינרי עם סיפורים מכאן ועד נצרת ועוד… https://eitours.co.il/