כמה זמן בתפקיד? כמעט עשור
מניין החיבור לתיירות? "כשהייתי ילדה חיינו באנגליה ובגרמניה, ובשנות העשרה לחיי גרנו באיטליה. בכל סוף שבוע או חופשה, טיילנו גם במדינות בהן גרנו וגם במדינות סמוכות באירופה/סקנדינביה. אלה היו שנים שבישראל לא נהגו לטוס לחו"ל, ובשליחויות של אבי באירופה, זו היתה הזדמנות לגלות מדינות חדשות – תרבויות, טעמים, ריחות, היסטוריה, אמנות. כשחזרתי ארצה להתגייס, גרתי בירושלים ואחר כך בתל אביב, אבל לא ממש הכרתי מה זה "גליל" אלא חשבתי שמדובר בסובב כנרת. רק כשהגעתי לגליל המערבי, גילית גליל אחר בין הר לים, בשטח גיאוגרפי קטן אבל רב תרבותי עם כפרים וסמטאות, טבע יפהפה והכי חשוב – אנשים. גם היום, אחרי 14 וחצי שנים בהן אני גרה בכליל, אני מגלה מקומות חדשים ומתפעלת מחדש. במהלך שנותיי בעמותה, גיליתי בעזרת מורי דרך החברים בעמותה, נסיעות אינסופיות במרחב, מפגשים עם תיירנים, פגישות וסיורים, חבל ארץ עוצר נשימה, ואני מודה מידי יום על ההזדמנות לחיות פה, להיות חלק מהמארג האנושי הייחודי, מהכלכלה ומרווחת המרחב".
מהם אתגרי התיירות לתקופה הקרובה? "קודם כל לשמור על גמישות יתרה ולהתאים את עצמך למצב משתנה, שלעיתים משתנה מידי יום. ניהול עסק, תיירותי או אחר, במצב של חוסר ודאות זה אחד הדברים הכי קשים שיש וצריך להתאים את עצמך לחוקים המשתנים. דבר שני, חשוב להבין שייקח זמן עד שהדברים יחזרו למסלולם ויש להיערך מחדש – לקבוצות יותר קטנות, לשמור על אפשרות למשלוחים למרות שהמסעדה נפתחה להושבה, לשמור על האפשרות להיות "היברידים", ולמעשה לפעול גם וגם – כשפתוח ואפשרי אז לצאת ולחגוג בגבולות המותר, אך להמשיך ולעבוד במקביל גם על אירועי זום ופייסבוק לייב. זה אמנם מורכב יותר אבל שומר על האפשרויות להיות ערוכים לכל מצב". התיירנים הם יזמים, מלאי תשוקה והעידן היום דורש הרבה סבלנות כלפי הלקוחות וכלפי המצב. חשוב להפיק לקחים, ללמוד, להסתגל, ולחשוב מחוץ לקופסא, זה הסוד להצלחה, תמיד – ובוודאי בתקופה הזו".
מהו אתר תיירות האהוב עלייך בארץ? "התצפית מאתר ראש הנקרה, שצופה על פני רצועת החוף הכי יפה בישראל. זו נקודה כל כך קרובה ללבנון, שצופה אל עבר הים הכחול והחופים היפים, ומצד שני אל עבר ההרים, והיא בעיני אחת מנקודות התצפית היפות בישראל. זו הנקודה בה ביליתי בסוף שבוע הראשון שלי בגליל, ובעצם אחרי אותו סוף שבוע מעולם לא חזרתי לתל אביב. בתמונה עם בתי אורי יעלה"