ימי סגר לאנשי תיירות שרגילים לארח ולתת שירות, הם הימים הכי קשים, וכל אחד מהם מתמודד אחרת עם המצב והאתגרים שהוא מציב.
ביקשתי מ-24 אנשים שעוסקים בתיירות, בתפקידים שונים, לשתף בתחושות, לתאר איך נראה המקום בלי מטיילים, בעיקר אחרי קיץ כל כך אינטנסיבי,
וכדי לשמור על אופטימיות גם לספר לאן היו יוצאים לטייל מיד בתום הסגר.
הרשימה מצפון לדרום
חלק מהצילומים באדיבות המרואיינים (הקרדיט בפנים), היתר, עליי.
בברכת יציאה מהירה והתאוששות טובה!
לליאור בז, הבעלים, עצוב לראות את נחלת האיכרים סגורה, דווקא בתקופה שבה היו צריכים להיות בשיא העונה. "התפוסה בין הסגרים הייתה מצוינת והיינו מלאים לגמרי כל הזמן. עם ישראל הגיע והיינו מוצפים בבקשות להתארח. השקענו רבות בכל אורח שהגיע כדי להרוויח לקוח חוזר וממליץ. המוטו שלנו הוא שמעבר לאיכות המקום, חשוב לנו להעניק שירות ברמה הגבוהה ביותר, כי אורח מחייך שווה הכל. בתקופה הזו של הסגר אני כל יום מנקה ומסדר את המקום, וזה יותר עניין פסיכולוגי כי אני לא יכול לסבול הזנחה. למרות חוסר הוודאות וההפסד הכספי החלטתי דווקא לנצל את הזמן לשיפוץ ושדרוג של המתחם, כפי שמדי שנה אני נוהג לשדרג משהו במתחם".
לאן תצא לטייל? "אסע לצימר בערבה לנקות את הראש".
העונתיות של אתרי השייט בארץ, היא עניין קריטי, וגם ברפטינג נהר הירדן, שחזרו לפעילות ביוני אחרי הסגר הראשון, דשדשו בהתחלה. "ביוני לא הייתה הרבה עבודה כי חברות לא יצאו לפעילויות, רק מטיילים, משפחות ומעט קבוצות" מספר ערן זיגי הבעלים. "ביולי – אוגוסט היה ממש טוב, הייתה עלייה כי לא היה חו"ל ובאו המוני מטיילים לגליל שהיה הכי עמוס בשנים האחרונות שאני לא זוכר אם אי פעם היה כזה אוגוסט עמוס. אחר כך התכוננו לחגים ואז שוב סגרנו, כך שלמעשה עבדנו על הפיק של חופשת הקיץ ללא חברות וועדי עובדים. עכשיו האתר סגור ואנחנו מתחילים לקפל את הציוד כי העונה בעצם נגמרה. אוגוסט הציל את המצב ומעבר לזה אנחנו מחכים לפעילות החורף, אם תתאפשר ולפסח. עד אז נקווה שנוכל להפעיל את המסעדה עם אירועים קטנים כי במגבלה של 20 איש במסעדה של 300 מקומות, זה לא מצדיק את פתיחתה ולא משתלם להחזיק צוות. כרגע הצוות בחל"ת והמצב מבאס. בתקופות חגים יש כאן אלפי אנשים ועכשיו שומם. יש ירידה רצינית במחזור אבל נחזיק את זה ונחכה שיעבור כדי שנחזור לעבוד, אין לנו ברירה".
לאן תצא לטייל? "הייתי נוסע למלון דרים איילנד בשדה יואב. הזמנו כבר פעמיים ונאלצנו לדחות בגלל הסגר, נקווה שייפתחו בקרוב".
באתר עין קשתות אשר ברמת הגולן, שוררים שקט ודממה, האתר הפתוח בלב הטבע הגולני כאילו מתפלל שהסגר והווירוס יעברו כדי שיוכל לחזור ולארח מבקרים מכל הארץ והעולם. אבישג מירוני מנהלת האתר מדברת על התחושות: "היה חשש שנגע לחוסר וודאות. לא ידענו לכמה זמן צפוי להיות הסגר וכמה זמן ימומש, כך שהתחושות מדכאות כי בתקופת החגים האתר שוקק חיים ותוכננה פעילות מהנה למבקרים, וברגע אחד נאלצנו לבטל הכל.. עכשיו חזרה קצת האופטימיות והציפייה לחזור לשגרה גבוהה מאוד ואנחנו נערכים לפתוח שוב את האתר ולראות אותו מתמלא במבקרים, בדיוק כמו שבקיץ שהיה לנו עמוס במבקרים ובפעילויות".
לאן תצאי לטייל? "אני רוצה לנסוע כמעט לכל מקום בארץ, אבל כנראה שאבחר בטיול עירוני בירושלים".
אם תשאלו את טארק שחאדה, מייסד ומנהל עמותת התיירות בנצרת, הוא יגיד לכם שנצרת נפגעה מכל הכיוונים. "זו עיר עם שוק מרהיב וכנסיות ואתרי ביקור לתיירות נוצרית שמגיעה מחו"ל והיא אבן שואבת לתיירות בארץ ואחד העוגנים החשובים. אבל מאז הקורונה אין טיסות ואין צליינים והגענו לסגירת כנסיות וגם בתי מלון ומסעדות וזה כואב בלב". אבל בקיץ הדברים נראו אחרת, באוגוסט הגיעו ישראלים רבים לנצרת למלונות הגדולים והיו תפוסות גבוהות. "יש כאן אוויר טוב, תרבות אתרים מעניינים והישראלים גילו את נצרת מחדש. גם בשגרה 25-30% מהתיירות בנצרת היא ישראלית, ראינו באוגוסט עלייה כמו בכל הארץ ובספטמבר שוב האטה ואז הגיע הסגר השני". טארק טוען שהתיירות הצליינית חשובה לכל המדינה ושהיום הצליין החדש הוא לא אותו אחד מלפני 40 שנה יש לו סיבה לבקר במקומות הקדושים אבל הוא צורך מוצרים נלווים כמו מסעדות אטרקציות ומגיע אפילו לערים הסמוכות. "יש גם תיירות נוצרית שאינה צליינית שמגיעה לארץ הקודש ולאזורנו ומבחינתם הם מחפשים לא רק דת, אלא היסטוריה ותרבות ומגיעים לנצרת מסיבות רגשיות".
לאן תצא לטייל? "אני חסיד גדול של אזור הנחלים בצפון בעיקר בבניאס אז קודם כל לשם כי הנוף שם מיוחד והמים והאנשים שיש בסביבה".
"הרגשות מעורבים" מודה חיים סתתיהו מנכ"ל כפר הנופש עין גב, "התחושה לא פשוטה כי אנחנו בנויים על לייצר חוויה לאורחים וזה איננו. אנחנו בנויים על קשר טוב והדוק עם האורחים ש- 60% מהם חוזרים כך שאני מכיר אישית המון מהמשפחות והנתק הזה הוא מלאכותי. הסגר הראשון בפסח השאיר אותנו בהלם ובסגר השני אני מוצא את עצמי מסתובב לבד ומביט במתחם הענק שלנו שעל שפת הכינרת. נערכנו לחגי תשרי שהיו אמורים להיות מלאים עם המון משפחות שחוזרות כבר עשרות שנים, ובמקום חגיגה גדולה קיבלנו מפח נפש ותחושת הלבד הזו לא רגילה לכפר נופש שהומה, עובד וזז. התחושה הזו מתייחסת גם לצוות שלנו שנותן שירות להעצמת החוויה".
בקיץ האחרון, היה המלון מהראשונים שפתחו את שעריו באמצע מאי. "חזר לי הצבע לפנים. היינו מלאים בקהל ישראלי שאנחנו אוהבים ובאנשים טובים. גם הצוות הוותיק שלנו שמונה 150 איש, רצו כמו קפיץ בחזרה לעבודה כשקראנו להם, כי הם אוהבים את מה שהם עושים. אנחנו משרתים משפחה שתכננה שנה מראש את החופשה שלה וכשהיא מגיעה אני מנסה לעקור את השגרה. כל אורח זה לא עוד אחד אלא מיוחד. לחורף הכנו חבילות מוכנות ואנחנו מקווים שהכל ייפתח בקרוב ונפגוש שוב את הנופשים אחרי הסגר"
לאן תצא לטייל? "לשבת על שפת הים בחוף דור, ולהתבונן במים ולקבל מהם את האנרגיות. אפילו שאנחנו בכינרת הים גם ממלא בעוצמות ואלה הנופים שאני אוהב".
בימים שטרום הסגר היו בלו"ז של משק אורן, מרכז מבקרים ובית בד להפקת שמן ארגן, קבוצות רבות שבאו ותכננו להמשיך ולבקר במטרה לשמוע במפגש אישי על החקלאות הישראלית בבקעת הירדן ועל ההתמודדויות מהקמת הישוב עד היום. סילבי וחיים אורן מגדלים ענבים, תאנים, תמרים ועצי ארגן אבל מרכז המבקרים ריק כבר זמן רב והקבוצות בוטלו. "פעלנו רק לפי התו הסגול בקפסולות, ולפי ההנחיות ובקיץ קיבלנו קבוצות קטנות, בעיקר מקצועיות אבל גם גיל הזהב ונופשים שטיילו באזור" מסבירה סילבי. "עם הסגר קבוצות רבות ביטלו וכואב לנו יותר שגם היום ביקורים מתבטלים ולא ניתן לתכנן ולתאם מראש. אנחנו נהנים ומתרגשים מכל מפגש, והמטיילים מרעיפים עלינו אהבה וגם בתקופת הסגר אנחנו עדיין שולחים תמרים ושמן ארגן לכל מי שנחשף ומבקש בארץ ובעולם, אבל לצערנו לא ניתן לפגוש את הרוכשים פנים אל פנים".
לאן תצאי לטייל? "אצא לפגוש קודם כל קולגות מהאזור כמו משק טסלר במושב ארגמן למפגשים אישיים"
"אתר התיירות ראש הנקרה מרהיב ביופיו בימים אלה, הראות של ימי הסתיו נהדרת וניתן לראות את הנוף הפתוח עד הכרמל. המים צלולים כקריסטל וכמות הדגה מרשימה" מספרת ליאת הלוי כהן, מנהלת השיווק של האתר ומוסיפה: "בקיץ האתר עבד מאד חזק. באוגוסט הגיעו המון אנשים שנהנו מאתר בטבע באוויר הפתוח המתנהל על פי התו הסגול. כרגע צוות האתר מכין את האתר לפתיחה וכולנו תקווה שזה אכן יקרה בקרוב".
לאן תצאי לטייל? "מיד עם פתיחת הסגר, אחרי שארד לנקרות המרהיבות אני מתכוונת לנסוע לחוף אכזיב הסמוך כדי לטבול במי הים הצוננים".
סאמא פירושו בערבית שמים, וכשעולים לגג המבנה שבראשו הקימו האחים חמודי ומרואן ברגות בר שפתוח לשמיים, הנוף והמקום עוצרים את הנשימה. "זו הרגשה קשה להיות סגורים" משתף חמודי, "יש לנו מקום מהמם וחדש שפתחנו באמצע יולי, השקענו המון כסף, המקום גדול וכולו באוויר הפתוח ואפשר לשבת במרחקים בין השולחנות וזה עצוב ומאכזב שאנחנו סגורים".
הבר נפתח כאמור בקיץ וחמודי מספר שהייתה עבודה אש "סופי השבוע היו עמוסים וביומיום היינו מארחים כל ערב כ-150 איש בשני סרוויסים בהתאם להנחיות. זה אחד המקומות הכי יפים לא רק בעכו ובצפון אלא גם בארץ עם נוף מטורף של 360 מעלות על העיר העתיקה של עכו. בינתיים אנחנו עובדים על פרויקט חדש ומתכננים מסעדה בחו"ל ובגלל הסגר אנחנו עובדים בקצב מואץ יותר בתקווה שבקיץ הבא גם המסעדה הזו תהיה פתוחה. את התקופה הזו אנחנו נשרוד אבל זה לא מה שתכננו שיקרה, כי זו תקופה שיכולנו לעבוד טוב וחבל שזה לא קורה. עצוב לי שמאשרים דברים אחרים ולא מקומות פתוחים כאלה".
לאן תצא לטייל? "לים המלח, אני מת על האזור ועל ים המלח כי אני אוהב רוגע ושקט ויש במקום הזה שקט שמרגיע אותי".
היומן של רונית טסלר עדן ובעלה עופר עדן, היה מלא באירועים. בני הזוג עורכים מפגשי השראה בסלון הביתי, ביחד או לחוד. עופר עורך הרצאות 'שתי ידיים על ההגה' על התמודדות עם מגבלה, ורונית תרפיסטית ופסלת שעושה מפגשים בקליניקה ובסדנאות קלפי מודעות וקסם. "בימים האלה של הסגר, משהו קרה, פחות מגיעים לקליניקה, מדי פעם מבליחה פנייה כזו או אחרת, לסדנה /מפגש/ הרצאה, ושדרת הסיגלון שבכניסה מיותמת ממבקרים". במשך הקיץ הם היו בפול גז, הגיעו קבוצות קטנות בהתאם להנחיות, היו סדנאות ואירוח והיד עוד הייתה נטויה והיו גם תכניות שבוטלו. "אנחנו מגייסים את שאר הרוח ואת היכולת לצוף על פני המים כדי לעבור את התקופה הזו" מסכמת רונית.
לאן תצאי לטייל? "לצפון הארץ, לנשום את המרחבים הירוקים והכחולים שמול הכינרת, ללכת בטבע, ליהנות מהמים הזורמים או לשהות בהם".
עדי אדר שהייתה צלמת במגזין לאשה, מדריכה מאז פרשה סדנאות צילום במצלמות או בטלפונים ניידים כאשר הדגש הוא פחות טכנולוגי אלא יותר בכיוון של לצאת מהקונבנציונלי, לראות דברים אחרת ולדעת מה לצלם. נשמע קלישאתי? "אבל זה מה שאני עושה באמת" היא אומרת. "הצילום הוא כל עולמי ובסדנאות יש הרבה תוכן מעבר לצילום. כרגע אני לא פותחת סדנאות חדשות, נשארו לי עוד כמה שיעורים מסדנה שכבר התחלנו ואני עושה אותם בזום ומקווה שבהמשך נוכל לצאת ולהמשיך לצלם ביחד. יש לי גם טיולי צילום עם עופר בעלי, אנחנו יוצאים לטבע פעם בשבועיים ומטיילים ועל הדרך גם מתנסים בצילום. כרגע אין טיולים וחבל כי אני מאוד אוהבת פריחות. עוד הספקנו לצלם חצבים מקווה שנצליח להספיק גם את החלמוניות. בקרוב גם אשתתף בשתי תערוכות אומנות ואצרתי גם תערוכת צילומים על הקורונה בחוות הנוי ברופין שנסגרה כעת ותיפתח אחרי הסגר.
לאן תצאי לטייל? "הייתי נוסעת לתל חזקה ברמת הגולן, ששם יש ריכוז נדיר של חלמוניות וסתווניות התשבץ זה מסוג המקומות שכשמגיעים מטיילים בפעם הראשונה, אז יש התרגשות וקריאות ההתפעלות וזה שווה רק בשביל לראות את זה".
אין ישראלי שלא מכיר את מתחם הכדור הפורח בגני יהושע, אבל רבים לא יודעים שלפני כמה חודשים נוספה לידו אטרקציה חדשה שחטפה סטירת לחי לא קלה. אופיר מילר היזם והבעלים של האטרקציות אומר שמבחינתו "זה כמו דקירה בלב בכל פעם שמגיעים למקום ורואים את השיממון, את הפארק הריק את המקום שרגיל להיות שוקק חיים עם ילדים ומשפחות שאומרות שלא ראו דבר כזה. השקט הזה הוא כמו להיות במדבר וזה גם מדבר כלכלי. זה מקור הכנסה שמאפשר להעסיק עובדים שנהנים מהיצירה, אבל התרחש היפוך של 180 מעלות למצב שבו הכל נגדע. זו עצירה מוחלטת שמוסיפה על הדקירה. מצד שני זה מציב אתגר גדול גם ברמת העובדים כי הדאגה להם גדולה מאוד. צריך לשמר ולעודד אותם. במאי נלחמנו כדי לפתוח את האטרקציות כדי להחזיר עובדים, כי לא ידענו אם אנשים יגיעו למקום, העיקר שתתאפשר הפעילות. גם עכשיו אנחנו נאבקים כדי לייצר הכנסה שכל מי שפעיל בעסק יוכל לצאת מזה". הסינמקס הושלם רגע לפני הסגר הראשון, בהשקעה משותפת ואדירה עם סימנוע טכנולוגיות והסגר היה אסון. "אבל שמרנו על אופטימיות שזו חובה של כל יזם בעיני, וזה מה שמחזיק אותנו. במאי התחיל לאט ובהמשך בגלל השמיים הסגורים, הייתה הצפה מטורפת, והישראלים שהגיעו חיזקו את האופטימיות שזה אפשרי. בקיץ הצלחנו לראות אופק וורוד וגם עכשיו שומרים על אופטימיות כדי לשמור על שפיות. אבל ההחלטות מלמעלה צריכות להיות רוחביות ולא מגזריות".
לאן תצא לטייל? "לאילת אני אילתי ושם המשפחה שלי, אז אסע לבקר והייתי עושה שם סבב אטרקציות חווייתי עם הילדים".
באמצע 2020 נכנס דן ליכטמן לתפקיד מנכ"ל הפארק ונאלץ להתמודד עם תקופה של שפל בתיירות. "התיירות בפארק היא תיירות פנים של אזרחים ישראלים וכרגע הסגר מונע ביקורים בפארק. זה מקום שמאוד פעיל מבחינת הממשקים האחרים, שלא יודעים מה זה סגר, כמו למשל ציפורים. הפארק משתרע על 8400 דונם ובמתחם הצפוני יש בריכה עם מגוון ביולוגי רחב של כ-200 מיני ציפורים כך שהפעילות של החי והצומח והאקולוגיה שוקקת חיים. ניסינו להנגיש במדיה וירטואלית את מה שאפשר, חיברנו לרשתות והעברנו את הפארק לאנשים עם צילומים והסברים כי זו עונת נדידה מטורפת. כעת אנחנו מכינים את הפארק ליום שאחרי, משפרים מטייבים ומוסיפים. יש את אזור רום ההר עם תצפיות של 360 מעלות, יש בריכות, אגמים, מסעדות ופנינים יפות. יש מיצג אורקולי שמספר על המקום והביקור הוא חינמי. בקיץ כשפתחנו הקהל הגיע בהמוניו, ובעיקר בחגים אנחנו עושים כאן פעילויות למשפחות וכרגע זה נמנע מאתנו".
לאן תצא לטייל? "לרמת הגולן ולנחלים. אני אוהב את המקום, שירתי שם המון שנים ואני אוהב את האווירה שיש שם, את האנשים ואת הזרימות היפות. כיף להיות שם וזה חסר לי".
כששואלים את לורי לנדר, הבעלים והייננית של יקב צפרירים, אם יש הבדל בין הסגר הראשון לשני היא מצביעה על מגמה בולטת. "בסגר הראשון גילינו את עצמת מועדון הלקוחות שטיפחנו במשך שנים, והם היו אתנו וראו בנו מקור ליין עד הבית כך שעשינו המון משלוחים. בסגר הנוכחי לא קורה כלום, אנשים לא קונים יין כשהם מדוכדכים ויש ירידה במשלוחים כך שיש גם פגיעה כלכלית ולא רואים את הסוף. בין הסגרים, האזור שלנו היה מוצף. אנשים שלא יכלו לטוס לחו"ל חיפשו חופשה בהרי יהודה היפים ומצאו שם את מה שחסר להם. אנחנו מקווים שהמצב לא יימשך הרבה זמן כי אנחנו בתקופה אינטנסיבית של בציר שחייבים לעבוד, ויש הוצאות ואין לנו ברירה אלא להמתין בסבלנות, אחרת יהיה מאוד קשה. בינתיים השקענו באתר מכירתי, כי אנשים אוהבים את היין שלנו וצריך למצוא דרכים להגיע עם המשלוחים".
לאן תצאי לטייל? "לעכו. זו עיר ים תיכונית של מפגש תרבויות יש בה אווירה, ערבוב עם אדריכלות, היסטוריה וקולינריה וכל זה ביחד מדהים".
אחד המקומות היפים והנסתרים נמצא בלב העיר העתיקה בירושלים – המתחם הקראי. המתחם כולל בית כנסת שהוא העתיק בעולם שעדיין פעיל, מרכז מורשת ודירות אורחים. אבי יפה האחראי על המתחם מספר: "כל הפעילות הצטמצמה מאז הקורונה. בסגר הכל סגור כי כל העיר העתיקה סגורה ומי שאינו תושב לא יכול להיכנס. אנחנו לא היחידים בסירה במשבר הזה ולמרות שצרת רבים היא חצי נחמה, אז לנו זו ממש לא נחמה, זה כבר קשה מאוד ומשעמם כי המקום לא ממצה את הפוטנציאל שלו". גם בקיץ בין הסגרים לא ממש הייתה עבודה. "דירות האירוח לא עבדו בכלל ופתחתי לסיורים רק בתיאום מראש בלבד. הגיעו מעט קבוצות קטנות, ובעיקר היו לא מעט ביטולים. גם קבוצות גדולות שהזמינו, הגיעו לפעמים בהרכב חסר, רק עם חלק מהמטיילים, אבל כל מי שהגיע, קיבל את כל הסיור המלא. נוצר מצב שכשאין מבקרים אין הכנסות, ויש גם ירידה בתרומות וגם בכמות הסיורים, לא רק במרכז שלי אלא בכל מרכזי הקראים בארץ".
לאן תצא לטייל? "לצפון לאזור הכינרת – אני אוהב את האזור וזו עונה טובה שיפה ונחמד שם".
בניגוד לרבים אחרים, ג'וג'ו דווקא אוהב את הסגר הזה יותר מהראשון. "אמנם הסגר כפוי אבל הוא יצא לי לטובה כי הוא מפנה לי זמן. אני עובד ממש עכשיו על דברים חדשים ויצירות חדשות וזה לוקח זמן אז יש לי הרבה שקט. אני לא נבהל ממצבים דרמטיים אלא מקבל אותם בסבבה". בקיץ מספר ג'וג'ו שלא היו לו ציפיות בגלל מזג האוויר החם, אבל בפועל בסטודיו היה נעים והגיעו מטיילים מבתי המלון בים המלח וזה היה טוב ואף עלה על הציפיות. ואשר למכירות? "בסגר אנשים בדיכאון ולקנות דברי אמנות זה דווקא עושה להם טוב. כשאי אפשר לצאת לחו"ל אנשים מחפשים ומוכנים להשקיע בפריטים שיעשו להם טוב".
לאן תצא לטייל? "לכפר ורדים. גרתי שם פעם ואני אוהב להיות שם. זה מקום קטן ונחמד שהוא הפוך מהדרום שלי ואני לא צריך הרבה ומסתפק במועט".
"מאז הקורונה" מספר ג'אבר חאמד, "המצב מאוד קשה. אחרי הסגר הראשון הייתה אצלנו בקיץ תנועה קלה, רחוקה מאוד ממה שאנחנו רגילים לקבל. בגלל החום הישראלים נהרו יותר צפונה, ואצלנו 30% מהמבקרים הם תיירים מחו"ל שאינם. עכשיו כששוב הכל סגור זה משליך קשות על המצב ועל הפרנסה. ההרגשה היא מאוד קשה. אחרי שהתרגלנו לתנועה ולעבודה ואירחנו והרגשנו שאנחנו חלק חיוני באזור, פתאום אני מרגיש משותק. יש עכשיו חוסר אונים, וגם אם הייתי רוצה לעשות משהו, זה לא תלוי בי ולא בידיים שלי. זה נפל מכל הכיוונים וגם אם הייתי מזדהה עם עסקים קטנים ופותח, לא היה מי שיגיע. עכשיו צריך להתחיל מאפס".
לאן תצא לטייל? הייתי נוסע לצפון שאני מאוד אוהב אבל אחפש דווקא יעד בדרום כדי לחזק אותו כמו אזור ים המלח ועין גדי. יש מים ואפשר עם כל החום לשלב מסלולים רגליים במים.
כפר נוקדים הוא אחד מחאני האירוח הגדולים בארץ ויוני גריצנר, מנהל השיווק והמדיה, מספר שבסגר הראשון הם היו סגורים והפסידו המון. "בדיעבד" הוא מוסיף, בסגר השני נכנסנו למתווה ההשכרה לטווח ארוך והשארנו את הכפר פעיל למחצה. היו מעט משפחות, לא נתנו שום שירות, אפילו לא קבלה, כך שלא היה מפגש עם אנשים, ולמעשה הכפר סגור לעוברי אורח ומטיילים אקראיים, אך מאפשר את המנוחה מחיי העיר והסגר". יוני מוסיף שבימים אלה הם בונים רעיונות עתידיים, משפרים ומתקנים עם קבוצת מתנדבים מקומית ועוסקים בהתחדשות. "אנחנו מתרגשים לקראת החזרה לפעילות ונהיה פה כדי לספק לכולם את השקט האמתי. בקיץ המון אנשים קפצו על המציאה, זה לא היה קרוב למה שאנחנו מכירים כי לא היו קבוצות, ומצד שני היו המון ישראלים שאנחנו לא רגילים לפגוש כי בדרך כלל בקיץ אנחנו תמיד סגורים. אבל למדנו שאנחנו יכולים לעבוד גם בקיץ, ולמדנו איך לעבוד נכון בחופש הגדול עם משפחות ישראליות. היה לנו זמן להתייחס לזה ועשינו פסטיבלים מיוחדים, פגשנו יותר אנשים ונתנו יותר דגש לפעילויות לכל המשפחה וחווינו משהו שונה של התעוררות בעולם של משפחות ישראליות כך שנפתחנו לדברים חדשים. אנחנו מקווים שזה מה שיחזור, כי התאהבנו בנושא הזה וכל עוד אין תיירות חוץ, זה מה שיש ואנחנו לומדים לאהוב ולהשתפר".
לאן תצא לטייל? "לאילת אני מכור לים שלה לחוף הדרומי לא חושב פעמיים וישר אורז ונוסע".
ארז מנור מנהל את מיזם האופניים של קיבוץ בארי ובימים האלה הוא בעיקר חווה חוסר וודאות. "כל הסיפור של התיירות הופסק לגמרי דווקא בעונת השיא בסגר הראשון, והיינו בהפסדים מאוד גדולים. בקיץ פתחנו בהתאם להנחיות תו סגול, אבל זו תקופה שאין לנו מטיילים כי חם ואצלנו בעיקר עוסקים בתיירות חורף. בסגר הנוכחי הגענו כבר להפסדי עתק וכקיבוץ אנחנו לא מקבלים סיוע למרות שהתיירות הפסידה בגדול. השקענו המון יש לנו אופניים ברמה מאוד גבוהה והם עומדים סתם וזה ממש לא משמח. גם לא ברור מתי נחזור ואין לנו מושג כמה תיירות תהיה, אבל מה שבטוח שזה לא יהיה אותו דבר".
לאן תצא לטייל? "הייתי יוצא לטיול אופניים ארוך עד הצפון למרות שזה רחוק אבל מבחינתי העיקר להיות בחוץ בטבע".
את תקופת הסגר הראשון, ניצלו בתיאטרון הפרינג' בצורה יעילה ונדב הייבלום, מנהל השיווק מתאר את הלך הרוח: "התחושות היו בהתחלה קשות, גם עכשיו הן לא קלות כי לשחקנים ולבמאי שיצירה היא חלק מהדנא שלהם וליוצרים עצמאים שזו הבמה שלהם, יש הרגשה כאילו שלקחו לנו חלק מהגוף ומהנפש. מעניין שדווקא מהמקום שהרגשנו את הכי קשה והכי מאתגר הצלחנו ליצור הרבה דברים חדשים. לקחנו את תקופת הקורונה ויחד עם העירייה שיפצנו את המבנה של התיאטרון קומפלט ועשינו שדרוג רציני. אצלנו מחפשים כל הזמן עשייה אז גם מיתגנו את התיאטרון מחדש עם צוות חשיבה ומעצב, בנינו לוגו ואתר שיעלה בקרוב. בסוף מעז יצא מתוק כי בשגרה היינו עסוקים ביצירה, וכל זמן שאינו במה נחשב מבוזבז לכן לא היינו יכולים להתעסק בזה ופתאום היה זמן ויכולנו ליצור דברים אחרים. מדי יולי אנחנו עושים פסטיבל פרינג' בינלאומי עם כ-50 מופעים ייחודיים ומגיעים אנשים מקצות הארץ. השנה לא יכולנו לעשות אותו אז עשינו פסטיבל דיגיטלי בסוכות, והתקדמנו למקום שבו לא מוותרים על הפסטיבל בשום מחיר, כך שבהיבט התיירותי הפעלתי את הכל מהבית, ואנשים שמכירים אותנו, התקשרו מכל הארץ כדי לקנות כרטיסים לצפייה דיגיטלית. בנוסף בנינו שתי הצגות ילדים חדשות והספקנו לעשות שני מפגשים לקהל הרחב, עד שסגרו שוב את התרבות. בפועל האולם החדש אפילו לא נחנך, עשינו הרמת כוסית בהתאם להנחיות לפני ראש השנה והוא בינתיים כמו פיל לבן. אבל יש המון תכניות כי אנחנו תיאטרון שלא מפסיק ליצור ולעשות".
לאן תצא לטייל? "למצפה רמון לעשות מסלול רגלי. אני אוהב טבע וטיולים וגם אוהב מדבר, הנוף המדברי יותר קורץ לי, כי ככה גדלנו".
העסק התיירותי של חני בריגע ורויטל אללוף מליש מירוחם עוסק באנשי העיירה ובסיפורים האישיים שלהם. "כל אחד מהם מרתק" אומרת חני, "אלה א.נשים פשוטים שעשו דברים שנראים בעיניהם פשוטים ומכורח המציאות, בלי להבין שזהו דבר גדול שיצר עיירה מופלאה, שאנחנו כל כך אוהבות ומתגאות בה. בימים שבין הסגרים היינו יוצאות למרכז המסחרי בירוחם, לנשום את האווירה, ולהרגיש את קצב פעימות הלב של המרכז המסחרי השוקק במספרי הסיפורים ובסיורים שלנו" בירוחם לא נותר חדר אחד לרפואה בקיץ, לא מקום בסיור או בפעילות. המטיילים צבאו על העיירה וגדשו אותה ביום ובלילה והכניסו אקשן. בסוכות המשיכו את התיירות בוירטואלי והעבירו בלייב שידורים עם תיירני העיירה ובהם אפילו סיור עקרבים. "כל יום שעובר מבלי שהסיפור של ירוחם מסופר, מבחינתנו זה פספוס ענק. כי אוסף הסיפורים ומספרי הסיפורים, הם שהופכים אותה לכה מיוחדת. לסיפורים האלה יש פנים, גוף, נשמה ולב והאנשים משתוקקים לספר את הסיפור שלהם כמו בימים שלפני הסגר".
לאן תצאי לטייל? "מיד עם פתיחת הסגר אנחנו עולות לרכב, פותחות חלונות, שמות מוזיקה בווליום גבוה, נהנות מהרוח המדברית ונוסעות אל הים. לו רק היה במדבר גם ים…"
זה לא כל כך נעים לראות עסק סגור, והעסק של נדב סילברט סגור בפעם השנייה. "אין לנו שום פעילות, צמצמנו בהוצאות השוטפות והעובדים הרבים יצאו לחל"ת וזה חבל כי לא מעט מהם הגיעו לתקופות קצרות אבל נשארו במצפה שנים בזכות העבודה וזה הכי מצער. בעבר כמחצית מהתיירות שלנו הגיעה מחו"ל, ולמרות המצב במדבר יודעים להתנהל ולספוג ולהצטמצם, אבל נראה שאין שום מחשבה מאחורי הדברים וזה ממש חבל. אנחנו עושים פעילות באוויר הפתוח, זה תחום שלא מסכן קהל ויכול מאוד להתאים לישראלים שזקוקים למנוחה. זו גם תיירות שמרחיבה אופקים והישראלים אוהבים להעמיק. בקיץ הגיע עם ישראל בהמוניו, עשרות אלפי אנשים באו לליל המטאורים, נתנו שירות כמיטב יכולתנו לקהל העצום ועד כמה שידוע לנו, לא היה מקרה הדבקה אחד, כך שלמעשה מוותרים על ענף כלכלי שלם. כרגע נשארתי לבדי ואני מכין את המשך הפעילויות מתחזק את כלי הרכב והטלסקופים, מסדר ציוד, ומחכה לחזור לעבוד מחדש. אין לי מושג מה תהיה ההתנהלות וצריך להיערך לכל האפשרויות אבל בטווח הארוך אני מאמין שתיירות בנגב זה מנוע צמיחה רציני אז לא נוותר אבל נצטרך להתאים את עצמנו למציאות המשתנה".
לאן תצא לטייל? "יש מצב שהייתי עולה בגולן כי אנחנו מתגעגעים למקום שפעם גרנו והדרכנו וטיילנו הרבה אז נשמח לחזור אליו".
עדי אתרוג מאלפת כלבים לרעייה ומציעה לקהל התנסות חווייתית ברעייה של עדר צאן והדגמה של כלבי בורד קולי מאולפים לרעייה. "לפני הקורונה הייתה שנה מעולה שנה של פריצה עם המון תיירים, קבוצות וארגונים ופריחה של הפעילות. הרגשתי שאחרי שנתיים הרצה זה מתחיל לתפוס והולך טוב. בסגר הראשון בשיא העונה בערבה הכל פשוט מת, ובקיץ, ולמרות שהערבה מתאימה לטיולי חורף, השמיים הסגורים הביאו לכך שהערבה הייתה מפוצצת. הרגשנו שאנשים רוצים לצאת ולראות ולחוות. היו המון קבוצות, הרבה יותר ממה שאני רגילה לקיץ וכל קבוצה שהגיעה התאימה את עצמה לשעות הפעילות (מוקדם בבוקר או אחה"צ) והחום לא הרתיע. הפעילות היא בשטח פתוח אז זה מותאם לתו סגול ובקבוצות קטנות שמתאימות לקפסולות. לחגים היו הזמנות ולכן גם ביטולים וזה מלחיץ כי יש חוסר ביטחון לגבי המצב הכלכלי וחוסר ידיעה לגבי החזרה לשגרה. יש לנו גם לחץ כלכלי אבל הכי מבאס שמתחילים עכשיו החודשים הטובים והיפים של הערבה עם מזג אוויר נהדר. תמיד נעים פה בחורף ולא מנצלים את זה. כולי תקווה שהערבה תתאושש כי זה היעד האולטימטיבי לחורף".
לאן תצאי לטייל? "נסיעה זו אופרציה בגלל בעלי החיים, אבל היייתי נוסעת לגולן שאני אוהבת מתחיל להיות ירוק דומה לערבה בקונספט קטן וגם יש לנו חברים נוקדים ובוקרים אז זה היעד".
ערן לוין הוא מורה דרך שמתמחה בטיולי מדבר 'מגניבים' כהגדרתו ומסוגים שונים וכעת הוא נטול עבודה. "בקיץ היה טפטוף של עבודה בעיקר של מטיילים שנאלצו להישאר בארץ וחיפשו אקסייטמנט, אז עשיתי טיולים בפארק תמנע, עשיתי ארוחות במדבר ועוד. גם חדרי האירוח באזור סיפקו עבודה של טיולי יום או חצי יום, אבל כרגע אין טיולים, וקצת התרגלתי להיות סוג של פנסיונר. יכול להיות שעדיף בתקופה הזו לגדל יותר חסה בגינה או תרנגולות, כי נאלצתי להצטמצם, מכרתי רכב שעזר לי בתיירות חינוכית עם בתי ספר, והתיירים האירופאים שבאים לטיולי הארד קור ורכיבות אופניים אינם באופק. גם ההזמנות לסוף השנה עומדות עם המון סימני שאלה, ורק המדבר מדהים. הוא יפה עכשיו, רואים יותר עקבות, מזג האוויר מעולה לטיולים, הימים נעימים להליכה והלילות לא קרים מדי, ממש תענוג".
לאן תצא לטייל? "הר כרכום, כי הוא יפה מאוד בעונה הזו, מזג האוויר נוח, הצבעים יפים כאלה והסתיו מכה חזק במדבר".
"חוף סגור זה אבסורד" קובע אלי בנזינו מהבעלים של החוף של מוש, "זה המקום שיש בו הכי חופש ונועלים לנו את החופש". אלי מודה שבמשך שבוע במהלך הסגר, הגיע לחוף מדי יום כדי להבין מה עובר עליו, על שותפיו, על העובדים ועל קהל הלקוחות. "השתדלנו להיות מעשיים וחיוניים ולטפל במה שלא הצלחנו לטפל בתקופה האחרונה. בסגר הראשון היינו אחרי סערה מטורפת וייאמר לזכותו של מוש שהוא אמר שצריך לשנס מתנים כי זה לטובתנו. אז כל התקופה ההיא עבדנו קשה, שיפצנו והכנו את החוף למרות שלא היה ברור מתי הוא ייפתח. בסופו של דבר ברגע שפתחו את החופים אנחנו היינו הראשונים שפתחו, כי באמת היינו מוכנים. בקיץ היה לנו טירוף, כי אחרי הכל היינו צריכים לעמוד במגבלות וזה הגיע למצב שסגרנו שערים ואנשים עמדו בתור לחוף ים שזה ממש לא נעים ולכל מי שחיכה הוצאנו שתייה עד שהתפנה מקום. זה היה היסטרי והגענו למצב שהיינו צריכים יותר אנשי אבטחה שיעברו ויבדקו שכולם בקפסולות ושומרים מרחק והצלחנו לעמוד במשימה".
לאן תצא לטייל? "נתניה. כי המשפחה שלי שם, וזה הכי חשוב, והיא מספר שתיים ביופיה אחרי אילת עם חופי ים שאפשר לגלוש וליהנות, מסעדות וברים. זה הבית השני שלי".