מוזיאון וילפריד
כששומעים את סיפורו של וילפריד ישראל, קשה שלא להתרגש ולתהות כיצד נשכח מהתודעה. היהודי הבריטי, צאצא למשפחת סוחרים בברלין, היה מעורב ב'קינדר טרנספורט', מבצע להצלת כ-10000 ילדים יהודים, בתחילת מלחמת העולם השנייה, ובהמשך ניצל את קשרים כדי להציל יהודים נוספים. וילפריד היה גם אספן של אמנות מזרח אסיה, וכיוון שחבריו הקימו את קיבוץ הזורע, והוא אף ביקר בו פעמיים, הוריש להם את האוסף לאחר מותו ב-1943. לקח לחברי הקיבוץ כמה שנים כדי להחליט מה לעשות עם הירושה המיוחדת, וב-1951 נחנך בית תרבות שהציג את האוסף. עם השנים הורחב, נוספו לו אוספים חדשים ולפני למעלה מעשור הוכר כמוזיאון. היום יש בו כ-2000 פריטים, כאשר האוסף של וילפריד מוצג בתערוכת קבע ולצדו תערוכות מתחלפות שעוסקות באומנות מאסיה או בנושאים שמתכתבים עמה כדי לשמר את ייחודו.
נתחיל בזה שמדובר במבנה שנועד לשימור, ושאת התוכן אפשר לחוות באמצעות סיור אינטראקטיבי בטאבלט. בוחרים את מספר הפריט ומתקבל הסבר שמוגש באופן ידידותי. משפחות ימצאו גם חידון צלליות נחמד לילדים. עיקר אוסף וילפריד הוא פסלים אקלקטיים מאזורים שונים במזרח אסיה. יש דמויות קטנות של בעלי מלאכה שהסינים נהגו לקבור עם המת כדי להנציח את אלה שעמלו אתו, יש צלחות ברונזה ממורקות, פסל גדול ומיוחד של שומר הקבר וכלים פרסים שיש בהם שילוב עם דמויות בעלי חיים. התצוגה לא גדולה, אבל היא יפה ומעניינת, והמוצגים לא סגורים מאחורי זכוכיות ולכן המקום מזמין לראות מקרוב קרוב.
בחללים הסמוכים יש תצוגות מתחלפות ואנחנו חזינו ב'גן צמחים' רקומים של האמנית ההודית סומקשי סינג ובתצוגות של אמנים ישראלים אשר מתכתבות עם נושאים הקרובים למוזיאון.