התורמוסים באים – 24 מסלולי טיולים מומלצים בטבע

יש שמכנים אותו 'תל התורמוסים, ואכן התל המקראי הוא אחד האתרים הכי פופולארי לצפייה בפריחה הסמיכה של תורמוס ההרים. מסלול כחול מעפיל למרומי התל, חלק משביל ישראל, ורוב עם ישראל מטפס בו ויורד בחזרה, וחבל. אם ממשיכים עם השביל, נהנים משרידי מתקנים חקלאים ומנופים נהדרים, יורדים מהצד השני וחוזרים בשביל למרגלות התל. בשבתות עמוס להחריד, מומלץ להגיע באמצע השבוע ולהתפקנק בסביבה המוריקה והיפה.

איך מגיעים? כביש 375 מצומת האלה מזרחה לקיבוץ נתיב הל"ה, כעבור כ-2.5 ק"מ.

המוקד הפופולארי הנוסף, ובצדק, נמצא במדרונות הגולשים אל נחל תבור, במקטע שביל המוכר כ'קניון הבזלת'. מדי שנה פורצת במורדות פריחה היסטרית של תורמוסים שמכסה אותם כמו שטיח מפואר, ומלווה לאורך כל הדרך המעפילה בחזרה. לשם כך צריך לבחור בדרך הארוכה יותר, קצת פחות מתשעה קילומטרים, שווים כל פסיעה. דרך אדומה גולשת מטה בכחולה פונים שמאלה אל הואדי המקסים, שימו לב שיש מעברי מים על הנחל (!) ואחרי הטיפוס (קצר וקורע!) מתחברים למקטע שחור קצר ומתמזגים שוב עם דרך אדומה המובילה לחניה. ויש גם אופציה קצרה, כשלושה ק"מ אורכה. גולשים באדום מטה וכשפוגשים בירוק פונים שמאלה. מכאן המסלול צועד על הרכס ויש תצפיות נהדרות גם על התורמוסים שמגיעים ממש למרגלותיו. חוזרים דרך כחול-שחור-אדום.

רכבי שטח יכולים לגלוש עם הדרך האדומה ולהמשיך אתה דרומית מזרחית וגם שם תפגשו תורמוסים. מצפון לנחל בשיפולים של רמת סירין יש גם מקבצי פריחה של תורמוסים, כך שכל האזור שופע מהם.

איך מגיעים: החניה נמצאת בשולי קיבוץ גזית, מהכניסה לקיבוץ יש שילוט והכוונה

רמת הגולן גדולה, אבל במקטע אחד ידועה כמרבץ של תורמוסים מלבב ביופיו. במורדות הגולשים דרומית לקיבוץ גונן, הם מתרוממים מדי שנה באביב ומפליאים ביופיים. ניתן להתפעל מהם תוך כדי נסיעה מהכביש או להגיע קרוב.

איך מגיעים: מרחוק – נוסעים על כביש 918 (מתחיל בצומת גדות) בקטע שבין דרדרה לגונן, היופי ממתין לכם בגבעות מימין.  מקרוב – בצומת גונן כשכביש 959 נפרד מ-918 ומטפס לגולן, יש חניית עפר ממנה מטפס שביל מסומן כחול לעין מימון. כעבור כ-600 מטרים, פונה ימינה דרך לא מסומנת לעין חשק, יורדים ופונים שוב שמאלה והנה אתם בשדה תורמוסים שמח.  שמרו עליהם!

התל ההיסטורי אשר בשפלה, הפך בשנים האחרונות למוקד עלייה לרגל לכבוד פריחת התורמוסים. רוב השרידים הם מהכפר הערבי שהיה במקום ובשל המיקום יש המכנים אותו גם תל גדרה. אז כמו כל תל יש ממנו יופי של תצפית אל הסביבה, ויופי של פריחה אולטרא סגולית מהממת. בתל יש שביל טיול קצר אשר מוביל למצפור קורל, לזכר בת הישוב, קורל קינן ז"ל ויש בו גם שולחנות וספסלים. מקום לא גדול אבל מפעים בריכוז הפריחה.

איך מגיעים: מהכניסה הצפונית לגדרה פונים בפניה השנייה ימינה ובראשונה שוב ימינה לרחוב שפרינצק. השביל נמצא באמצע הרחוב

החורשה היא נקודת חן נאה שיש בה לא רק פריחת תורמוסים מהפנטת, אלא גם שלל פריחות חורף תצפיות נוף ופינת הנצחה. החיסרון היחיד במקום היפה הזה הוא שאין חניה לכן צריך לעמוד בשולי הכביש, ימינה ככל האפשר, או לחנות בכניסה לקיבוץ ולצעוד רגלית. בכל מקרה יש במקום פסל, פרגולה וספסל אנא שמרו עליו. גם בצד השני של הכביש יש כעת התפרצות של תורמוסים למראה משובב ומרגש, מובטחת הנאה גדושה. .

איך מגיעים? מכביש 672 העולה ממחלף אליקים לרמת מנשה פונים בכיכר הראשונה ימינה לקיבוץ. כעבור שני כקילומטרים החורשה נמצאת מימין.

על השם שקיבלה הגבעה יש דעות חלוקות ושמה המקורי הוא תל גריסה אולי על שם הכפר ג'ריסה ששכן באזור. השם נפוליאון הוצמד מתוך מסורת שחיילי נפוליאון חנו באזור אשר מופיע גם במפות ישנות. בתל נותרו שרידי עיר עתיקה ששורשיה מרחיקים לאלף השלישי לפני הספירה והייתה מוגנת בזכות נחלי האזור. כחלק מפארק הירקון זוהי ריאה ירוקה נדירה בגוש דן הידועה בפריחות כל השנה. בסוף החורף והאביב מגיע זמנם של התורמוסים אך אלה אינם טבעיים לאזור ונזרעו, אבל יוצרים משטח מרנין לב. יש בתל כמה שבילי הליכה, צאו לגלות כמה יפה גם בלב הכרך.

איך מגיעים: במפגש הרחובות אבא הלל ברמת גן לרוקח פונים שמאלה, כעבור כ-300 מטרים

מצד אחד מכונה החורבה הזו גבעת הכלניות שכן היא שופעת בפריחה בעיקר של אלה הלבנות והאדומות. מהצד השני רגע לפני שהן נעלמות מהנוף מצטרפים התורמוסים, והשמחה גדולה שבעתיים. בחורבת שרישה שרידי ישוב מגוונים כמו מערות מגורים וקבורה, מערכות מסתור, בורות מים, גתות ועוד, כך שמרתק לשוטט בה. הגישה אל החורבה רגלית בלבד, טיול קליל ונוח לכל המשפחה. רוב התורמוסים פורחים למרגלותיה ומעטרים את המרחבים המוריקים בכחול ובסגול.

איך מגיעים: במחלף בקוע בכביש 3, בין מחלף נחשון ללטרון, יוצאת ימינה ומזרחה דרך כחולה לרכבי שטח המובילה לחלק המערבי בתל (פחות מק"מ). בהמשך יוצאת דרך ג'יפים אדומה אשר מגיעה לצד הצפוני של התל (כחצי ק"מ), שתי הדרכים נפגשות בפינה הצפון מערבית. להולכים ברגל – מחנים בכניסה וצועדים בסך. לנהגים שימו לב יש במחלף מעבר תחתי.

עוד פינה בשולי גוש דן, היא בפארק המיחזור ע"ש אריאל שרון, לשעבר 'חיריה'. המזבלה ההיסטורית הפכה לאתר תיירות שוקק בדגש על שמירת הסביבה, ובעונה המתאימה נהנית מפריחת תורמוסים מעוררת חושים.גם כאן זהו אינו בית הגידול הטבעי שלהם, ורק לאחר שיקום המזבלה זרעו את התורמוסים שמוסיפים כתמי צבע נרחבים. לפני שנים אחדות התרחשה תופעה מעניינת בפארק, חלק מהתורמוסים זכו לגוון כתום, כנראה כתוצאה מפגם גנטי, ועדיין ניתן לראות מדי שנה פרטים כתומים בתוך הנוף הסגלגל, תופעה מרהיבה בפני עצמה.

איך מגיעים: בכביש 4 אחרי צומת מסובים לכיוון דרום, הכניסה לאתר נמצאת מצד ימין.

אזור הגליל התחתון (שבקרוב ישנה את שמו), הוא מוקד פריחה ידוע לתורמוסים, בזכות הקרקע הטובה להם, ואלה פורצים בכמה נקודות במצבורים מרגשים. אחד מהם נמצא ממערב לישוב אחוזת ברק. בין שדות בר וחקלאות, עולה גם שדה תורמוסים לנצח ומרפד מקטע מסעיר בצבע הכל כך מיוחד. שווה להגיע לכאן כדי ליהנות ולצלם, עושה טוב בלב. האתר לא מוכר, הוא נמצא די בתחילת שביל יזרעאל (המסומן בכתום) אשר מתחיל בפונדק דברת ומזהים את המיקום לפי מבנה לבן וגדול שנותר ממחנה ישראל, ניסיון התיישבות שכשל.

איך מגיעים: בכביש 65 פונים בצומת דברת וממשיכים ישר לכיוון אחוזת ברק. לפני הישוב פונה שביל יזרעאל ימינה והשדה נמצא החל מכ-800 מטרים פנימה בשביל. לבעלי מכוניות פרטיות, חונים בכניסה ונכנסים רגלית.

לא הרחק מהאתר האחרון, סמוך ליישוב נעורה ולמרגלות גבעת המורה, ישנה גבעה מרגשת גדושה בפרחי התורמוסים לרוב. זהו סינגל נעורה שמתפתל בשטח היפהפה, כך שזו חוויה לרכוב בינות לתורמוסים. יש גם דרכי עפר שמאפשרות גישה נוחה למקום, כי הפריחה שם צפופה ומרהיבה ביופייה. ובכלל כל האזור מוריק וחינני, מי שמכיר נוטה לחזור לכאן שוב ושוב.

איך מגיעים: מתחנת הדלק שלפני הכניסה לנעורה, מוביל שביל עפר מערבה. מגלים את התורמוסים למרגלות הגבעה. בווייז: סינגל נעורה.

את התורמוסים אשר מתרוממים בשולי כביש שש, אפשר לראות רק תוך כדי נסיעה. לרוב הנסיעה בו מהירה, אבל מדובר בכתמים נאים שקשה שלא להבחין בהם. כאשר נבנה הכביש, החזירו אליו בעבודה מלאת מחשבה, את כל פרחי הבר שהיו בו טרם נחפרה הקרקע, וכך זרעו גם תורמוסים המגביהים גבעולים בימים אלו. לא חייבים לטוב, מומלץ להאט קצת ולהתפעל מהיופי.

איך מגיעים: כביש שש לפני מחלף עירון ועד מחלף עין תות

מי שנוסע בכביש 67 החדש (לשעבר כביש 70), רואה מצפון שדות תורמוסים כמו כרים המכסים את השטח. אלה הם שדות הפורחים באזור שהוא שטח אימונים צה"לי ולכן נגיש רק בסופי שבוע. לב האזור הוא מחנה האימונים אליקים וסביבו גבעות שופעות תורמוסים במשטחים רחבי ידיים. ובכלל כיוון שתא השטח אינו נגיש רוב הזמן, כדאי לנצל את ההזדמנות ולבקר בו. חלק מהשבילים מתאימים לכל רכב, אחרים לרכבי שטח בלבד וגם לאופניים, כך שאפשר גם לדווש וליהנות מחוויה רב חושית.

איך מגיעים: ממחלף אליקים פונים לכביש 672 ומיד שמאלה לשביל עפר עד למתקן האימונים.

מול נופי בקעת הירדן הנפרשים כמו תשבץ זרוע חלקות חקלאות, בעמדת תצפית מופלאה בגב ההר, נזרע שדה תורמוסים שהולך ותופח עם השנים ומשמח כל לב. שטח הבר הזה מפעים בכל סדר גודל ויש בו גם צבעונים ואירוסים, פריחה משובבת שעם הנוף מעניקה חוויה חד פעמית. הישוב דתי ולכן השער סגור בשבת, אבל אפשר להיכנס רגלית, התושבים מכניסי אורחים, יקבלו אתכם באהבה.

איך מגיעים: מהשער של היישוב חמדת פונים שמאלה לאורך הגדר ההיקפית וכעבור כמה רגעים נסיעה, או כמה דקות ברגל, מגיעים אל מצפה אריק כדי להתעלף מהכללל

מי לא אוהב את פארק הירדן? זהו אחד הפארקים הגדולים והכיפיים שיש, מתאים ללינת קמפינג עם יובלי מים מפכים וזרימה תדירה של הירדן כל ימות השנה. בפארק היו בעבר כמה מוקדי פריחה, בימים אלה הפריחה מתמקדת באזור הכניסה, כך שכל המבקרים יכולים ליהנות מחדוות הפריחה.

איך מגיעים? מצומת בית צידה עוזבים את כביש 87 צפונה לגולן בכביש 888. הפארק משתרע משמאל והכניסה כעבור פחות מ-1.5 ק"מ.

את חלקת התורמוסים הזו מכירים בעיקר מקומיים ומטיילים על שביל ישראל, משום שהיא נמצאת בגב המושב מאחורי שער שרק תושבים יכולים לפתוח. אולם בשער הגדול יש פשפש רגלי ואם יוצאים משם מגיעים תוך דקות לשדה תורמוסים מעלף. השביל בפאתי המושב הוא כאמור חלק משביל ישראל ונמצא בין חירבת דורבן לעין מטע. ובכלל יפה כאן כל כך יש גם שקדיות ושלל פריחות הורסות, קשה להישאר אדישים למראה.

איך מגיעים: נכנסים למושב מטע (כביש 375), חוצים אותו מטה לשער האחורי (ליד מגרש הכדורגל). אפשרות נוספת בדרך ג'יפים אדומה היורדת מחורבת חנות ובעין מטע פונה ימינה ומתחלפת לכחולה.

גני תקווה היא לא אתר שגרתי לפריחת תורמוסים, אבל מסתבר שגם שם אפשר למצוא. ליד קאנטרי גלים המקומי יש עדיין שטחים פתוחים ובהם גם פרדסים ובתוך כל אלה מזדקפים גם גבעולי תורמוסים ומעניקים לשטח מראה כחלחל סגולי משגע.

איך מגיעים: הכי פשוט שימו בווייז 'קאנטרי גלים' ובא לציון גואל.

הגן הלאומי ארבל כולל בתוכו גם את בית הכנסת העתיק אשר בפאתי מושב ארבל, ונמצא למעשה בדרך הגישה לגן. בשולי הדרך במדרון הדרומי הגולש אל נחל ארבל (מסלול קסום בפני עצמו), מכסים התורמוסים את המורדות כמו פלומה כחלחלה ונאה. אין שביל מסודר, אפשר לשוטט בשולי השטח, שימו לב לא לרמוס, כי לכל פרח פוטנציאל זרעים גדול לשנה הבאה. זהו אחד המקומות עם הנופים הכי מושלמים לטיול. מימינכם תראו את מצוק הארבל המרשים ואת הר ניתאי ממולו ובמקום יש גם פינת ישיבה מדליקה.

איך מגיעים: מכביש 7717 (יוצא מכביש 77) פונים למושב ארבל בכיוון הגן הלאומי. בית הכנסת יהיה מימינכם. או בווייז.

תל קשיון אשר נמצא ממזרח לצומת, היה בעבר מוקד פריחה אדיר של תורמוסים, אבל הצטמצם עם השנים. כעת נותר מקבץ למרגלות התל אך בשל אופי ההפצה הבוטני, ניתן רק לקוות שיום יבוא ותשוב עטרה ליושנה והזרעים יפיצו עצמם ויתפשטו שוב כמו פעם. בינתיים דעו שלמרגלות התל גם מעיין שנתפס לתוך מאגר קטן. הגישה לא נוחה, צריך לחנות בצד השני ולצעוד רגלית.

איך מגיעים: בכביש 65 פונים בצומת דבוריה מערבה לכביש 7266 וחונים. התל ניצב בצד השני בצומת.

שני המושבים האלה אמנם מרוחקים גיאוגרפית זה מזה, אבל בזכות השמות הדומים מרוויחים שני אתרים באייטם אחד. מושב ניר עציון אשר בשולי הכרמל המערביים הוא ישוב דתי, אבל בשדות הסמוכים אליו יש פריחת תורמוסים מגניבה, אפשר להיכנס ברגל. מושב ניר צבי לעומתו, שוכן סמוך לכניסה לרמלה, וגם בשדותיו ניתן למצוא פריחת תורמוסים בוהקת ונאה.

איך מגיעים: בווייז

כשהגעתי בפעם האחרונה לאי השלום, שאלתי את עצמי שאלה אחת, למה לא באתי הנה יותר? זהו אתר קטן אבל מהמם ביופיו אשר משלב גם אתר הנצחה לנערות שנרצחו בידי חייל ירדני וגם שרידי מפעל המים ההיסטורי של רוטנברג, על הסכרים המסיביים, עדיין עומדים על תילם, זיכרון לימים שהיו ולא ישובו. האתר נמצא בפיקוח הצבא, בשל רגישותו, הכניסה במחיר סימלי, אבל החוויה מרגשת. למרגלות אתר ההנצחה שעשו כולו מפרחים, נזרעו גם תורמוסים והם ממלאים את המקום בצבעם המיוחד כל שנה. כך מרוויחים גם טיול מיוחד וגם פריחת תורמוסים נהדרת.

איך מגיעים: בכביש 90, מעט צפונית לכניסה למושב מנחמיה, פונה דרך לכיוון מזרח.

כיוון שהאתר הארכיאולוגי ממוקם באזור שטחי אש צבאיים, ניתן להגיע אליו רק בסופי שבוע ורק ברכבי שטח. באתר שרידים קדומים חלקם מתקופת בית ראשון ואף נמצאה בה כתובת בכתב עברי קדום. כאן שכנה עיר גבול בעת ההיא, ובהמשך אף הוקמה במקום כנסיה ביזנטית עם רצפת פסיפס יפהפיה. עוד בחורבה מערות מכמה סוגים: מסתור, אחסון, פעמון וקולומבריום. .מצפון לה, בתוואי הדרך לחורבת עמודים, יש פריחה מרשימה של תורמוסים וכדאי להגיע לאזור ולו משום שמדובר בתא שטח לא מופר, לא מוכר ומיוחד להפליא.

איך מגיעים: בשתי אפשרויות. לרכבי שטח – מכביש 358, מול הישוב אליאב יוצאת דרך המתחברת לדרך אדומה הלוא היא דרך הפטרולים, וכעבור ארבעה ק"מ מגיעים ליעד לרכבים פרטיים – מכביש 3415, 400 מטרים ממערב לכיכר הכניסה למושב אמציה, יש פניה צפונה לשמורת מזרח לכיש. כעבור ארבעה ק"מ חונים והולכים ברגל אל החורבה, מרחק כקילומטר. אם הדרך לא נוחה, יש פניה מוקדמת יותר ימינה אשר מתחברת לדרך הפטרולים במקטע שעביר לכל רכב המוביל לצד המזרחי של החורבה.

עדיין באזור הגליל התחתון, אשר מצטיין בריכוזי פריחת תורמוסים, נמצאים שרידי כפר ערבי ששטחו גדול ושמו משמר את השם המקראי 'עין דור' שכנראה שכן ממש כאן או בסביבתו המאוד קרובה. בין השרידים נותרו מערות, קברי כוכים, שקתות ואפילו מעיין ובימים אלה מתנוססים בשטח גם כתמי תורמוסים. רוצים פרט פיקנטי? אפילו נסיכות אנדורה קרויה על שם  עין-דור וקרל הגדור העניק לה את השם אולי בזכות הדימיון בין עמקי האזור לעמקי אנדורה.

איך מגיעים: מכביש 65 פונים מזרחה לכביש 716 וכעבור כשני ק"מ מגיעים. האתר נמצא בצד ימין.

גם אזור הכרמל התברך בכמה שטחי פריחה אשר מקובצים במשולש שבין מושב עופר, חוות מקורה וכרם מהר"ל. המקבץ הראשון נמצא בתוך כרם זיתים וותיק (משמאל) ובכלל זהו כרם שידוע בפריחה של פרחי בר שנזרעו כאן על ידי 'זרעים מציון' והם שיר הלל לטבע. מקבץ שני מתנוסס על השלוחה שמצפון לחוות מקורה, פריחה צפופה במדרון שלרוחבו גם שיחי צבר ונוף מהפנט חלקו אל החווה. החווה שוכנת בלבו של לוע געשי קדום, דומה לשמורת טוף מהר"ל הסמוכה, ואת הקרקע הזו התורמוסים מאוד אוהבים. כדי ליהנות מהם מקרוב, צריך לטפס אל הגבעה, קצת מיומנויות טיפוס והופ אתם בתוך כל היופי! בהזדמנות זו כדאי לבקר בחווה, בגן האורגני או ביקב אמפורה. ואם הזכרנו את שמורת טוף מהר"ל הרי שגם בשמורה הקטנה והקסומה יש מקבץ פרחוני משמח לבב, וזו הזדמנות גם להכיר אותה ואת איכויותיה.

איך מגיעים: מכביש 4 פונים מזרחה לכביש 7021. אחרי כשני ק"מ יש משמאל שביל מסומן כחול, זו הכניסה לשמורת טוף מהר"ל. השער סגור נכנסים רגלית. כק"מ אחרי נמצא כרם הזיתים ובהמשך יש פניה ימינה לחווה וחניה. נכנסים רגלית ליקב אמפורה ומאזור החניה ביקב, רואים את הפריחה על הגבעה משמאל.

חורבת שבת/סבת היא אתר גדול אבל מאוד לא מוכר במסלולי המטיילים ולכן מפתיע ביופיו ובפריחת תורמוסים מיוחדת. התורמוסים מכסים את שרידי החורבה, לשעבר כפר תלמודי חשוב, ומקיפים את המקום בהמונים. סביב החורבה אפשר לצאת למסלול מעגלי קל וליהנות מהיופי והפריחה הסוערת. בהמשך לחורבה נמצאת שמורת רכס אדמי שגם בה אפשר לטעום מיופיים של התורמוסים, זהו מסלול רגלי קווי של כעשרה ק"מ (הלוך ושוב) אבל מלא מכל הטוב של הטבע.

איך מגיעים: מכביש 65, שלושה ק"מ דרומית למושב שדה אילן פונה מזרחה דרך מסומנת בכחול, לכל רכב, שבהמשך הופכת לדרך ג'יפים. כאן אפשר לחנות ולצעוד רגלית, החורבה נמצאת כעבור כק"מ מימין לשביל הכחול. אפשר לחזור מדרך שאינה מסומנת.  כדי להגיע לרכס אדמי ממשיכים עם השביל הכחול שמטפס אל תל אדמי גולש לעין אדמי ומסתיים בבריכה שבחורף יכולים להיות בה מים. מכאן שבים בחזרה. בעלי רכבי שטח, יכולים להיכנס בשביל הכחול עוד כ-1.5 ק"מ וכך לקצר במעט.

שדה קטנטן סמוך לבית חולים ברזילי באשקלון, ליד קיבוץ כברי וליד מושב חוגלה, ובאזור מודיעין – בא.ת. ישפרו (ליד כביש 431), כפר רות ונווה צוף

בונוס נוסף: פריחה של תורמוס א"י שצבעו לבן עכור אפשר למצוא בגבעת האירוסים בנס ציונה, בראשון לציון בפינת הרחובות רמז ושדרות תש"ח, בשמורת אלוני קדמה ובשמורת עין שריד.