24 שעות בורונה היפה – עיר של אהבה

ורונה ממעוף הציפור

מרפסת התצפית של קסטל סן פיטרו (Castle san Pietro), היא אתר חובה בזכות המראה הפנורמי המרהיב. מכאן השקפנו על ורונה מלמעלה, וזה הרגיש כמו ציפור במעופה, ויכולנו להבין ולהעריך את גודלה וכמובן להתרשם מיופייה. אם מגיעים לעיר לא כדאי לפספס, כי כמו בזוגיות – צריך להשקיע בה קצת…

קסטל סן פיטרו היא טירה הבסבורגית  מהמאה ה-18 וחלק מהעיר העתיקה של ורונה שהוכרזה אתר מורשת עולמי. המבנה הגדול והמרשים שחולש על העיר מהנקודה הכי גבוהה באזור אכן מצדיק את התואר. זו הסיבה שלפני למעלה מ-2000 שנה מישהו הבין שכדאי לייסד מקום ישוב על הגבעה האסטרטגית ששלטה אז על דרכי המסחר ועל נהר אדיג'ה (Adice) והפכה את העיר לצומת חשוב עד ימי הביניים.

מהתצפית בצבצו מגדלי העיר וצריחיה היפים מעל גגות הבתים ומכאן אפשר לראות שהרחובות נבנו כמיטב המסורת הרומית בצורת שתי וערב. הטירה כרגע סגורה לביקורים ופרנסי העיר מגבשים עבורה תכנית, אבל המיקום שובה לב ולא המוני. איך מגיעים? אפשר ברכב כי לשם שינוי החניה חופשית או ברכבל החדש שנחנך ביוני 2017. הרכבל הוא שחזור של מתקן דומה שפעל כאן מתחילת המאה ה-20 ועד מלחמת העולם השנייה אז יצא מכלל שימוש אלא שהיום הוא מהיר יותר ומטפס 159 מטרים בדקה וחצי (2 יורו לאדם). יש אמיצים בקהל? נסו את המדרגות.

את הדרך למטה עשינו במדרגות וככה המשכנו ליהנות מהנוף. תוך כדי ירידה ראינו את התאטרון הרומי שלמרגלות הגבעה שחלקים ממנו נחשפו בחפירות ושוקמו. בקיץ מתקיימים בו מופעי בלט ותאטרון שייקספירי- אם אתם בסביבה אל תחמיצו! התאטרון הוא חלק מהמוזיאון הארכאולוגי העירוני שמציג פריטים שנתגלו בעיר, אפשר להיכנס לביקור קצר.

הכניסה חינם למחזיקי כרטיס ורונה.

פונטה פיאטרה (Ponte Pietra)

מעבר לכביש זורם נהר אדיג'ה (Adice) השני באורכו באיטליה, שמקיף את העיר אבל גם מתפתל בה בלולאות חמודות. בשנת 1882 התרחש כאן שיטפון אדיר שבעקבותיו נאלצו להקיף את העיר בחומות כדי למנוע הצפות חוזרות ונשנות. בשיטפון הזה נהרסו כל הגשרים העתיקים למעט גשר רומי אחד –  Ponte Pietra. לגשר הזה יש סיפור מעניין נוסף. הגרמנים פוצצו אותו בשנת 1945 כשנסוגו מהעיר, ובזכות צילומים של הבישוף המקומי, הצליחו לשחזר אותו כעבור 15 שנה. היום אפשר לראות שיש הבדלים בין חלקי הגשר שמוביל אל לב העיר העתיקה.

העיר העתיקה

ארוחת צהרים

רומיאו ויוליה

בית הכנסת

שופינג מישהו?

מכאן צועדים בשדרת המעצבים הידועה – Via Giuseppe Mazzini, ואפשר להתעכב קצת בחנויות המותגים הבינלאומיים ולעשות קצת שופינג (זהירות יקר!). אם אתם לא בעניין הרכישות, לפחות תיהנו מעיצוב איטלקי הורס של החנויות – ממש מקור להשראה. על הדרך אם תורידו את המבט לאריחי השיש הגדולים המרצפים אותה תוכלו לגלות בהם מאובנים שנשארו גם כשגושי אבן השיש נוסרו לאריחים כחלק מתעשיית השיש המפותחת באזור ורונה.

אמפיתאטרון הארנה

מלון GIBERTI

היתרון של מלון GIBERTI הוא במיקום. הוא שוכן כעשר דקות הליכה מהעיר העתיקה של ורונה, כאשר הגישה היא לכניסה הדרומית הקרובה לארנה. סימן הזיהוי הוא שער קשתות כפול ויפה ברחוב CORSO PORTA NUOVA. מהצד השני הוא גם מרוחק כחצי קילומטר מתחנת הרכבת ויש ממנו גם יציאה קלה מהעיר – למי שמגיע עם רכב. המלון מאוד נחמד, העיצוב אלגנטי והוא מציע שירות גם לאנשי עסקים . יש כמה סוגי חדרים, חלקם שודרגו זה מכבר לסגנון מודרני עכשווי שמתכתב עם עברה של העיר. הצוות נעים ושירותי, ובטרם הגעתי הסכימו בחפץ לב לקבל עבורי משלוח שחיכה לי בחדר. החדרים רחבים אבל לא עמוסים מדי ואצלי היה שולחן עבודה ארוך ולצדו גם כורסה, והאינטרנט האלחוטי עבד יופי. בנוסף ניתן להשאיל אופניים ללא תשלום – דרך נחמדה מאוד לתור את העיר.

www.hotelgiberti.it/en/home

ארוחה עם 12 השליחים

מסעדת 12 השליחים היא מסעדת גורמה עם אוכל איטלקי מנצח ושירות מצוין לא פחות. זהו מוסד היסטורי בעיר ורונה, שהוקם במבנה ימי ביניימי במאה ה-18, ואת הכינוי הדביקו לו 12 סוחרים שנהגו להיפגש במסעדה לדיונים עסקיים. היום מנהל אותה דור רביעי של משפחת Gioco , וזו הייתה המסעדה הראשונה באיטליה שזכתה בשני כוכבי מישלן. המבנה עצמו מרהיב עם עיטורי פרסקו על הקירות והתקרות בחללים ובתקרות המעוגלות. בחדר הפרסקו יש 12 שולחנות שהתאורה ממוקדת במרכזם כחלק מהעיצוב והאפקט התיאטרלי. הפאן הקולינרי כולל שלושה תפריטי טעימות שונים, ומה שלא תבחרו יוגש לשולחן באדיבות, באסתטיות וכמובן באיכות לעילא. אגב יש במסעדה מרתף יין שאפשר לקבל בו את הקינוח ובמפלס שמתחת יש גם שרידים מהתקופה הרומית – תבקשו לראות וישמחו לאפשר לכם הצצה.

www.12apostoli.com/en

ארוחת בוקר

קצר ולעניין: רומנטיקה ואהבה בצלה של היסטוריה

סיימנו 24 שעות,

להתראות,

חיבוקים ונשיקות!