ביקור בנצרת אשר משמרת רב תרבותיות ומסורתיות, אינו שלם ללא טעימות קולינריות ממבחר גווניה וטעמיה. לשם כך מומלץ לבקר בכמה מוסדות מיתולוגיים שהפכו אותה למה שהיא.

מתחילים בחומוס אבו גאנם, ברחוב פאולוס השישי (ליד המשביר לצרכן). חומוס הוא מצרך בסיסי בנצרת, וזהו מוסד וותיק ומוכר משנות ה-60. גאנם שרביני שהוריו הקימו את העסק שהפך למשפחתי רחב, מספר שהמתכון לחומוס הוא רב שנים ומעודן, ושיש גם חמוצים מיוחדים. אפשר להשלים את הטעימה עם פלאפל וסלט, וכבר כמה שנים שיש גם שווארמה ובסופי שבוע מג'דרה. שימו לב כאן סוגרים בשעה 16:30. 0546708378

גם השכנים נאים בעיני, וקונדיטורית 'סמי ובניו' (ואין קשר לבורקס המיתולוגי), אף היא מוסד וותיק משנות ה-60. רפא חסן, הבן, מספר שאביו כבר כילד, נמשך לקונדיטוריה ובהמשך למד את התורה מקפולסקי האב (ועל הדרך גם גרמנית ויידיש). מאז ממשיכים את המסורת צאצאי המשפחה שמחזיקים בקרוב ל-30 קונדיטוריות בנצרת ומחוצה לה. רפא ממשיך ומכין כמה מאפים של פעם כמו ה'ירח' לטובת מבוגרי העיר, שמחפשים את הטעם של הילדות, אבל כעיר מעורבת הוא מייצר בחנוכה סופגניות, בכריסמס עוגיות מותאמות וברמדאן את הקטאיף הטיפוסי. אפשר לשבת לשתות קפה ולראות במסך גדול את המפעל שבקומה מתחת. אם אתם בקטע נוסטלגי, נסו את הסברינה, לא תתאכזבו. 052-7565122

בדלת הצמודה פגשתי את ענן ב'ממתקי הווידי', דור שלישי שמשמר מסורת אך גם מוסיף ומחדש. סבו שהקים את המקום ביסס אותו על מיני בקלאווה, וענן הכניס את החלאבייה – בקלאווה ירוקה ממקור טורקי שעשויה מעלה בצק פילו, במילוי פיסטוקים עשיר. הטעם לא מתוק ונימוח להפליא. ענן מכין כנאפה אישית על תנור מיוחד מטורקיה שמסתובב כדי לצבוע את התחתית באופן אחיד. 04-6554885

מעבר לכביש תמצאו את קפה פאהום, אחד מהמוסדות הוותיקים בעיר. הוא החל בשוק אך עבר לרחוב הראשי והיום כולל שלושה סניפים. באחד נעשית פעולת קליית הפולים, סמוך לו יש סניף נוסף עם בית קפה, והשלישי מול מתחם 'ביג' גדול ועשיר במיני שוקולד וממתקים לחג. בפאהום תמצאו כעשרה סוגי קפה ממקומות שונים בעולם כשהטחינה מקומית וכמובן שניתן לייצר תערובות. היופי הוא שסוגי הקפה מתאימים לבוץ, למכונות אספרסו, למקינטה ויש להם אפילו קפסולות בייצור עצמי. 04-6554506

בנצרת נמצא גם המסגד הלבן, בשולי השוק, גדול, לבן ובולט, ואפשר לבקר בו (בכניסה בלבד ונשים בכיסוי ראש). גם סראיה יש בעיר העתיקה, מימי דאהר אל עומר, מבנה גדול ויפהפה ששימש  את העירייה אך ננטש והוזנח וחבל. מכאן המשכנו אל כנסיית בית הכנסת – שילוב מאוד חריג. במקור היה זה בית הכנסת בו נהג ישוע להתפלל אך עם התפשטות הנצרות הפך לכנסיה. היום הוא פתוח לביקורים ומבנה האבן קטן אך מרשים.

בבית מרים הסמוך, בית ספר לדת, מתקיימים סיורים מודרכים באווירה מיסיונרית ולכן אין חובה להצטרף אליהם, אולם אל תוותרו על תצפית הגגות המרהיבה שצופה אל העיר, טפסו מעלה ותיהנו. בנוסף יש בכניסה שרידי בית מרשימים מתקופת בית שני שלצדם קיר מתקופת בית ראשון וקיר ממלוכי מאוחר, מלפני כ-800 שנה. הכניסה ללא תשלום (פתוח 9:30-12:00, 14:30-17:00 סגור ביום א').