כביש 10 מוכר בחלקים ממנו גם כציר פילדלפי, והוא מתחיל בכרם שלום ומסתיים אי שם בצומת שקמה (סיירים) על כביש 12 שמחליף אותו ככביש הגבול עד אילת. אחרי התמודדות עם הברחות ומסתננים, נבנתה לאורכו גדר מסיבית ששינתה את מאזן הכוחות וכך כבר שנים, שהכביש נפתח לתנועת מטיילים בחגים ארוכים כמו סוכות חנוכה ופסח. הפתיחה היא בשני מקטעים שאורכם 182 קילומטרים: מניצנה דרך מפגש כביש 171 (מצפה רמון) ועד צומת שקמה, כאמור בכביש 12. אחרי שנת הקורונה ובשיתוף פעולה בין מועצה אזורית רמת נגב לחטיבת פארן השולטת בגזרה, ייפתח הציר גם בחג העצמאות, בשבועות ובמועדים נבחרים בקיץ. פתיחת הכביש מאפשרת לחובבי השטח, להגיע לנקודות שאחרת נדרש יום ארוך בשבילים כדי להגיע אליהן. הפעם בחרתי לקחת אתכם למסע מאתגר אל כמה משכיות החמדה שהכביש הזה מאפשר, טיול שמתאים לרכבי שטח, אך חלקים ממנו, לאורך הכביש בלבד, מתאימים לכל רכב.
חשוב להגיע עם שני נוזלים חשובים: 1. מים והרבה, בעיקר למי שנשאר ללון בשטח כי אין היכן למלא. 2. מיכל דלק מלא, כולל רזרבה למי שזקוק. נקודות התדלוק לפני הכניסה נמצאות בקציעות, מצפה רמון/עבדת וכביש הערבה.
הציר פתוח החל מ- 8:00-17:00 ולאורכו תפגשו עמדות רבות של הצבא, ואת בנות יחידת קרקל המדהימות שנמצאות שם לוודא שיש לכם מים, שאתם בכיוון הנכון וגם להזכיר שהחל מהשעה 17:00 חל איסור תנועה על הציר, המשמעות היא שזו השעה להיכנס לשטח או לצאת ממנו, אל דאגה הצבא מפטרל שם ומוודא שכוווולם עזבו. בכל מקרה אין לרדת מהכביש ובשטח להיזהר מאזורים החשודים במיקוש.
מה נשאר לנו? לזכור שלוחות הזמנים הם המלצה בלבד. אם תקצרו או תאריכו כי אתם נהנים כל כך, זה ישמח אותי מאוד. למה אתם מחכים? בואו נצא לדרך!
כשמגיעים לאזור ניצנה יש שתי אפשרויות כניסה לכביש 10: הצפונית – כביש צר שפונה דרומה מול הגן הלאומי ניצנה וחולף לצד אתר 'חמוקי ניצנה', ממנו נכנסנו, או הדרומית – מכביש הגישה לעזוז, אלא שבמקום לפנות שמאלה לישוב, ממשיכים ישר. בימים שבהם הכביש פתוח, יש שלטי הכוונה גדולים, לא תטעו. בכניסה נערך תשאול קצר כולל הצגת ת.ז. ורישום קפדני של כלי הרכב. מרגע שהמחסום עולה, מתחיל כל הכיף ויש בבת אחת תחושה שנכנסים ליקום מקביל, שקט, רחב ידיים וכזה שרגלי אדם לא דורכות בו תדירות. סעו בהנאה.
כעבור כ-15 קילומטרים (מהכניסה הצפונית), מגיעים לבור הסבחה. תראו עמדה שהקים הצבא עם צלייה גדולה ולידה חניון. ממנו צועדים כ-300 מטרים אל הבור – ג'יפים יכולים להגיע קרוב יותר. בור הסבחה הוא בור מים עתיק, כנראה נבטי ומעין מאגר תת קרקעי לא קטן, שמלא מים רוב ימות השנה ומתמלא ממי הנגר של האזור. הכניסה לבור תלולה לכן הונח שם סולם, ויש גם חתיכת פח לכיסוי הפתח – אל תשכחו להחזיר בתום השימוש. הפתח צר ולכן הירידה היא לאדם אחד אך ככל שהמפלס גבוה, תרדו פחות בסולם. שימו לב שמדי כמה זמן הסולם מאבד מיציבותו ואם יש לכם חבל כדאי להביא. המאמץ שווה כי כך תיהנו ממים צוננים ונהדרים.
שמונה קילומטרים אחרי, תתחילו לטפס מעלה ותגיעו לנקודת תצפית מהממת לכיוון צפון. הגבעות הן חלק משלוחת קדש ברנע שמגיעה בשיאה לגובה של 641 מטרים. התצפית נמוכה מעט אך היא נקודה נהדרת לראות את הכביש הגולש ממנה את הגבול ואת הר עזוז בכיוון צפון מזרח. בהמשך יש נקודת תצפית מקסימות מערבה לכיוון סיני וכעבור כ-11 קילומטרים נקודה נהדרת נוספת במצפור הר חורשה.
גדר המערכת מלווה רוב הזמן ויש קטעי נסיעה סמוכים לדרך הטשטוש. מימין נראות עמדות מצריות משני סוגים, סוכות שבהן שומרים אסירים ומתחמים גדולים שבנויים לתלפיות אולי כדי להפגין נוכחות. בניית הגדר החלה בעקבות חדירת מסתננים מאפריקה וגם כדי למגר את תופעת הברחות הסמים מסיני.
כעבור כ-25 קילומטרים (מתצפית קדש ברנע), תחלפו על פני הכניסה המרכזית לציר – מכביש 171 שמגיע מכיוון מצפה רמון ומרוחק רק במעט מבורות לוץ. במשך 30 הקילומטרים הבאים, עד תצפית הר שגיא, תוכלו ליהנות מגבעות ועמקים שבהם כמה מסלולי שטח. הכביש מאפשר נקודת מבט לא שגרתית וכך גם התצפית הסמוכה לבסיס והיא בגובה של למעלה מ-900 מטרים, כך שגם בקיץ יכול להיות נעים ומומלץ ליהנות מכל היופי הזה. נותרו עוד כ-13 קילומטרים לתחנה הבאה
כמו בכל כניסה למסלול בשטח, גם כאן יש עמדה צה"לית, שוב צלייה שחורה שבה בנות קרקל תופסות פיקוד מכווינות ושואלות אם חסר מים ואם אתם יודעים שבשעה 17:00 הכביש נסגר לתנועה. רוב הכניסות האלה משולטות. בכניסה לנחל שגיא אין שלט הכוונה אלא שלט על שמורת הטבע. פונים שמאלה ומזרחה בשביל כחול. ברוכים הבאים. מכאן הנסיעה היא לרכבי שטח בלבד, היא לא קשה ולכן גם ג'יפים ללא הילוך כוח יכולים להתמודד אתה. יש כמה נקודות מאתגרות אך הן דורשות בעיקר נסיעה איטית וסיוע בכוונה.
כ-13 קילומטרים בשביל כחול שממנו מתפצל שמאלה שביל ירוק, יביאו אתכם אל גדת נחל שגיא והקניון הלבן. נסיעה של כחצי שעה, תלוי בתנועה בדרך. כשהגענו הצטרפנו ל'פקק' קטן שנבע מקבוצה של רכבי פורסטר שעברה לאט ובזהירות ולכן עיכבה אותנו במעט, אבל זה חלק מהמשחק. שימו לב לא לטעות ולהישאר על השבילים המסומנים!
הקניון הלבן הוא מעוק עמוק ולבן לבן, מקטע של כמאה מטרים בתוואי של נחל שגיא והוא יפה כמו ציור. אחרי שיטפונות מתמלאים הגבים והבריכות במים קרירים וזה כיף אדיר לטבול בהם בסתיו ובאביב. בחורף המשימה מאתגרת יותר אבל לא בלתי אפשרית, לאמיצים בלבד. כשהגענו נותרה רק שלולית אחת קטנה אבל היה כיף לטייל ולצעוד בתוך הקניון לטפס במפלים וליהנות מהיופי. המסלול קצר ואפשר גם ליהנות ממנו מלמעלה.
מעט אחרי הפיצול אל השביל הירוק, נמצא חניון הלילה מימין, אליו חוזרים אחרי הטיול. זהו חניון די גדול שופע מקום. חבורות חבורות החלו להתארגן ללילה וזה הזמן להטות אוהל לפרוס מחצלות ולהתחיל בהכנות לארוחת הערב. סיר הפויקה התמלא במהירות, והתבשל לאיטו על מדורה קטנה. כדאי לדעת שבלילות קר כאן, תבואו מאורגנים כהלכה – מכל הבחינות.
אחרי הארוחה, על קיבה מלאה ורגועה, לצד אש צוחקת במדורה, נפתח בקבוק יין והשלווה הייתה שמימית. אלה השעות הכי כיפיות של הטיול, כשהשקט יורד על המדבר, השמיים מצטופפים כוכבים וירח שזרח האיר לנו ברוך. דרך מושלמת לגלוש אל תוך הלילה הטוב.
גם להתעורר במדבר זו חוויה משחררת, האור הרך והשמש שעלתה אט הגיחה מאחורי הגבעות וחיממה את אוויר הבוקר הקריר. אחרי התארגנות וקיפול המחנה, כדאי לאכול משהו, אלא אם אתם מאלה שמעדיפים קפה קטן וסנדוויצ'ים לדרך, הכל הולך.
את הדרך להר כרכום אפשר לעשות בשני אופנים: לחזור לכביש 10 לפנות ימינה וצפונה וכעבור פחות מארבעה קילומטרים להיכנס ימינה בשביל אדום שיוביל אתכם מרחק של 11 קילומטרים לחניון ההר.
אנחנו בחרנו לחזור בשביל הכחול ולפנות ימינה וצפונה אל שביל שחור שמקצר את הדרך וכעבור שבעה קילומטרים פוגש את השביל האדום ועוד כקילומטר וחצי יחד אתו ימינה הגענו לחניון. החיסרון הוא שלרכבי שטח רכים יהיה קשה בשל שני מעלות בדרך, מעלה דלעת המורכב והארוך יותר ומעלה דלורית. שניהם אמנם קצרים יחסית אך יש בהם אדמת פודרה ובורות עמוקים שגורמים להצלבות ולכן מאתגרים גם בעלי הילוך כוח. חוששים? חזרו לכביש, יהיה קצת ארוך יותר (25 קילומטרים) אבל קשה פחות.
חניון הלילה של הר כרכום, הוא אחד הפופולאריים, וגם אליו, כמו אל נחל שגיא, אפשר להגיע מהשטח, בזמן שכביש 10 סגור (מאזור מישור הפארן בדרך ארוכה יש לציין). בסוכות ובפסח הוא מקבל התייחסות מיוחדת וכך פגשנו בחניון צעירים מרשות הטבע והגנים, שהתמקמו ואיישו אותו לאורך כל ימי החג וסייעו למטיילים בהסברה, עדכון לגבי המסלולים ועוד. כמו כן הוצבו שירותי קומפוסט לשדרוג חווית הלינה במקום, והצעירים אף דאגו לניקיון שוטף, תענוג של שירות.
אל הר כרכום מובילים שלושה שבילים: הכחול – הפופולארי, הירוק – קצר וקורע, השחור – ארוך ומתון. לא כולם מגיעים לאותן נקודות, אבל כולם נפגשים בכמה צמתים וכך למעשה יוצרים מסלולים מעגליים. אנחנו בחרנו לצאת במסלול הכחול שמתחיל בעלייה מתונה יחסית ואחר כך חולף במישורים גבוהים. הר כרכום מזוהה על ידי כמה מהחוקרים כהר סיני, הסיבה לכך הם אתרי הפולחן שנמצאו בו לצד רבבות של חרותות סלע מדהימות שמתוארכות לתקופת הפליאולית שלפני 30,000 שנה. בתחילת השביל הכחול יש שני אתרי ציורים שכאלה מגודרים בחבל ובולטים בשטח, באחד מהם יש איור שדומה להפליא ללוחות הברית והוא מרגש ביותר. בהמשך יש גם שרידי מבנה לא גדול אך מרגע שפוגשים את השביל הירוק (קצת יותר משלושה קילומטרים) וממשיכים בכחול אל המקדש (1.5 קילומטרים), הדרך רצופה בחרותות מה שהופך את המסלול לטיול רוחני. כדאי להתעכב ולראות ציורים של יעלים וגמלים ואפילו כאלה שדומים לצבים, מופע מרתק. בקצה השביל הכחול תזכו באפקט ה'וואו' לצד אתר פולחני – מקדש מהתקופה הפליאוליתית הבנוי מאבנים זקופות, תגיעו לקצה המצוק ותרגישו כמו בסוף העולם. בגובה של כמעט 800 מטרים הנוף החסיר לנו פעימה. למרגלותינו נח עמק חרוז רחב הידיים ומרחבי אינסוף בין הר חלמיש מימין להר חרוז משמאל, תמונה מדברית קלאסית ונוף שובה לב.
מכאן אפשר לחזור בשביל השחור שמטפס אל פסגת הר כרכום וגולש במתינות חזרה לחניון – 4.5 קילומטרים לערך. או דרך הכחול ואז לירוק כ-3.5 קילומטרים כולל ירידה מאתגרת אבל כיפית במצוק. סך הכל גמאנו כמעט תשעה קילומטרים, לא קשים ומהנים עד אין קץ.
רעבים אך מרוצים חזרנו לחניון, ו'פתחנו שולחן'. אם אתם אנשי הכריכים ונשנשתם בדרך אולי תוכלו לוותר, אך כיוון שהדרך חזרה ארוכה, כדאי להתכונן, בעיקר אם יש ילדים בסביבה. התיישבנו תחת צילייה שהקימו צעירי רט"ג נהנינו מבריזה כיפית ויכולנו לצאת לדרך שבעים ומרוצים כפליים.
כדי לחזור נוסעים במסלול האדום ובמפגש עם כביש 10 פונים ימינה וצפונה. מכאן החזרה היא באותה דרך כמו אתמול, אך בכיוון ההפוך, כ-35 קילומטרים עד למפגש עם כביש 171 ממנו בחרנו לצאת כדי לתדלק באזור מצפה רמון.
כביש 10 ייפתח בשנת 2021 בתאריכים הבאים:
חג עצמאות: ימים ה'- שבת, 15-17.4
חג שבועות: ימים ו' –ב', 14-17.5
בשני סופי שבוע – שישבת: 25-26.6, ו- 30-31.7
ובסוף חופשת הקיץ: ימים א'-ג', 22-31.8
בכל מועד אחר חלה חובת תיאום: 08-9902926/7